גליון מס' 1, קיץ המערכות הנבונות בעולם הצצה למגרש המשחקים של מהנדסי העתיד עמ' 12

Transkrypt

1 גליון מס' 1, קיץ המערכות הנבונות בעולם הצצה למגרש המשחקים של מהנדסי העתיד עמ' 12

2

3 דבר הדיקן תוכן העניינים בעידן התקשורת והקישוריות, ערוצי תקשורת מגוונים הנם כורח המציאות. למרות שאנו כבר בעיצומו של העידן האלקטרוני, מהפכה שהפקולטה למדעי המחשב בטכניון נטלה בה חלק פעיל, אין עדיין תחליף אמיתי למילה הכתובה על הנייר. התוצאה היא מגזין זה, שאפשר להחזיק, למשש, להריח, ולשתף בו את הקרובים לך. מגזין זה פונה, בראש ובראשונה, אל בוגרי הפקולטה לדורותיהם. לאחר שנים רבות בהן הקשר של הפקולטה עם בוגריה היה רופף, אנו פותחים דף חדש, ומכוננים מספר ערוצי תקשורת עם קהל זה. רבים מהבוגרים זוכרים בנוסטלגיה פקולטה קטנה, ביתית וממוקדת בהיבטים תיאורטיים של מדעי המחשב. בעשור האחרון חל מהפך בפקולטה, והיום היא מכסה מגוון רחב של שטחי מחקר ומציעה מספר גדול של מסלולי לימוד. המגזין יחשוף נושאים אלה ואת אופייה המשתנה של הפקולטה. בהמשך, המגזין יהווה במה גם עבור בוגרים המעוניינים לחלוק עימנו את ניסיונם והשקפת עולמם. המגזין מופנה גם כלפי פנים. הפקולטה הינה גדולה והטרוגנית: כ- 50 חברי סגל, מעל 30 עובדי מנהל והנדסה, כ- 250 סטודנטים לתארים מתקדמים ומעל ל- 1,000 סטודנטים לתואר ראשון. המגזין יהווה תווך להחלפת דעות בנושאי הוראה ותוכניות הלימודים, ולדיווח על חדשות ואירועים משמעותיים בחיי הפקולטה. קהל יעד חשוב נוסף שיש לנו עניין בדיאלוג עימו הינו תעשיות עתירות הידע. כיום ישנן כעשרים חברות, ביניהן מהמובילות בעולם, הנמנות עם חוג ידידי הפקולטה Industrial).(Affiliates Program הפקולטה מטפחת עימן קשר שוטף ומיוחד. אנו פועלים ללא הפסקה להרחבת מעגל זה ונשמח אם גם בוגרינו יירתמו למשימה חשובה זו. מגמות: רבע מההון האנושי - נשים מסלול: השפה של הדור הבא בוגרים: כן שיגור לליבת התעשייה מחקר: החלש מסייע בפיצוח החזק הוקרה: מחווה להנרי טאוב תעשייה: קשר חי ופועם קהילה: הצצה מחוץ לחלונות פרנסה: מעט חריף והרבה טחינה כוונתנו לפרסם גיליון של המגזין מדי שישה חודשים. אני פונה אל קוראינו: קודם כל, הביעו נא את דעתכם על המגזין, גם על הנקודות החיוביות וגם על אלו הדורשות תיקון. תירמו לנו מניסיונכם ושתפו אותנו בכל דבר שעשוי לעניין את קוראי המגזין. כתובתנו:.magazinecs.technion.ac.il אסיים בתודה לכל אלו שנטלו חלק בהוצאתו לאור של מגזין זה. תודה לחברי המערכת, לעורך ולכתבים. יוזמה מעין זאת מחייבת כוח מניע ללא פשרות - תודתי להוגה ומיישם הרעיון, פרופ' חיים גוטסמן. וכמובן, תודה לנותני החסות ולאגף קשרי חוץ של הטכניון על התמיכה במיזם חשוב זה. קריאה נעימה, מגזין הפקולטה למדעי המחשב עורך אחראי: חיים גוטסמן עורך: אבי שמול כתיבה: רחל דותן מחקר: דבורה מילר הגהה: עירד יבנה, עודד שמואלי, יהודית תמרי צילום: שאול מרקוביץ עיצוב גרפי: גרפיקאים בע"מ הדפסה: דפוס רחש הפקה: עושים עניין בע"מ מו"ל: הפקולטה למדעי המחשב, הטכניון כתובת המערכת: magazinecs.technion.ac.il אתר הבית:

4

5 מחקר ופיתוח גנים חובקי עולם תוכנת הסופרלינק אונ ליין מאפשרת לאלפי מחשבים אישיים להשתתף במאמץ לפיצוח הקודים של מחלות גנטיות. המערכת כבר משרתת בתי חולים בארץ ובחו"ל בקרב יוצאי עדות שונות שנטו להתחתן לאורך שנים רבות עם בני אותה עדה (למשל יהודים אשכנזים). מחלות גנטיות הנן במקרים רבים קשות וכוללות, בין השאר, פיגור שכלי, מחלות במערכת הדם, וחשיפה מוגברת לסוגים שונים של גידולים סרטניים. ניתוח עץ המשפחה מדגים אפשרות סבירה, שענף שלם נושא את הגן הפגום ובכל זאת האנשים בריאים. באמצעות התוכנה מנסים לבדוק מה הגן המגן על אותם בני משפחה חוקרים וסטודנטים בטכניון פיתחו מערכת ייחודית למיפוי גנים, העורכת חישובים מורכבים באמצעות רשת מחשבים מתנדבים רחבת היקף וחוצה גבולות. תוכנת הסופרלינק און-ליין online) (superlink לזיהוי גנים של מחלות בעלות מרכיב גנטי, עוברת בימים אלה תהליך פיתוח נוסף, שיוביל לשיתופי פעולה חדשים עם מוסדות מחקר רבים בניסיון למצוא מזור ולמנוע מחלות שמקורן גנטי. לשם כך הצטרף לצוות הפיתוח של התוכנה, שכולל את פרופ' דן גייגר ופרופ' אסף שוסטר, הדוקטורנט מרק זילברשטיין. תהליך הפיתוח נעשה במעבדה לביולוגיה חישובית וכן במעבדה לתכנות מקבילי ומבוזר בפקולטה למדעי המחשב באמצעות אלפי "מחשבים מתנדבים" ו- 54 מעבדים חזקים במיוחד, שתרמה חברת.IBM אחד היתרונות הגדולים במציאת גנים פגומים בעץ המשפחה, הוא באפשרות למנוע התפרצות של מחלות. משפחות שבהן החישוב מעיד על סיכון גבוה, יופנו לבדיקות טרום לידתיות מטרת הצוות היא לפתח יכולות שיאפשרו עבודה משותפת עם בתי-חולים רבים במקומות שונים בעולם. "שיתוף פעולה רחב היקף ברמה בינלאומית, יוביל לכך שהתוכנה תוכל לגלות מספר רב של גנים חדשים", מסביר פרופ' גייגר. "ברמה הארצית, אנו מתכננים שמערכת הסופרלינק און-ליין תהווה מרכז חישוב ארצי למחלות גנטיות, שישרת את כל בתי-החולים בארץ בתחומי רפואה מגוונים, כמו רפואה נוירולוגית, רפואת עור, רפואת עיניים, פיגור שכלי ועוד. התוכנה תאפשר מחקר מהיר ונוח יותר לגילוי המרכיבים הגנטיים במחלות שונות". ראשיתה של תוכנת סופרלינק און-ליין, היא בעבודת הדוקטורט של מעיין פישלזון בהנחייתו של פרופ' גייגר, שנעשתה במעבדה לביולוגיה חישובית. חלק מתהליכי הפיתוח של התוכנה נעשים במסגרת מסלול הלימודים החדש לביואינפורמטיקה, בסיועם של סטודנטים הבונים רכיבים נסיוניים. ייחודה של המערכת הוא באלגוריתמים מתוחכמים, ממשק נוח ובכוח עיבוד רב. תחילת הדרך לתרופה פרופ' דן גייגר אחד המקורות השכיחים למחלות גנטיות הוא נישואי קרובים, תופעה הנפוצה בקרב מגזרים מסויימים בישראל. סיכון למחלות גנטיות מסוימות קיים גם "תוכנת סופרלינק און-ליין מיועדת בעיקר לחברות תרופות ולחוקרים, המחפשים גנים האחראים למחלות גנטיות", אומר פרופ' גייגר, "כאשר גן כזה מזוהה, ניתן להתחיל בתהליך של מציאת תרופה למחלה. תהליך המחקר של מחלה גנטית באמצעות סופרלינק און-ליין מתחיל באיסוף סמנים גנטיים מבני המשפחה באמצעות בדיקת דם רגילה. נתונים אלה נכנסים למערכת עץ המשפחה ומציינים בו מי חולה ומי לא. התוכנה מחשבת את ההסתברות למיקום גן מחלה שאותו מחפשים החוקרים במשפחה הנבדקת. לאחר מציאת גן במקום המאופיין ע"י התוכנה, ניתן לעקוב אחר תוצריו של הגן והשפעתם על התפתחות המחלה. מכאן מתחילה גם הדרך למציאת התרופה". מניעת מחלות גנטיות אחד היתרונות הגדולים במציאת גנים פגומים בעץ המשפחה, הוא באפשרות למנוע התפרצות של מחלות בקרב בעלי גנים כאלו. משפחות שבהן החישוב מעיד על סיכון גבוה למחלה גנטית מסוימת, יופנו לבדיקות טרום לידתיות. גילוי גן למחלה מסוימת מאפשר בדיקה של רמת הסיכון והתאמת אורח החיים לגורמי סיכון. כך, למשל, לנשים בהן מתגלה גן הגורם לסרטן השד בוודאות מאד גבוהה, מוצעות בדיקות תכופות יותר ואפילו עד כדי טיפול מונע של כריתת השד. תוכנת הסופרלינק און-ליין כבר נמצאת בשימוש בשמונה בתי חולים ברחבי הארץ, בהם המרכזים הגנטיים בסורוקה, ביה"ח גליל מערבי-נהריה, בית החולים רבין ואחרים. אחד המחקרים הנוכחיים עוסק בהורשת מחלת הסכיזופרניה. במחקר אחר, שנערך במעבדה של ד"ר אלי שפרכר במרכז הרפואי רמב"ם, סייעה התוכנה לגלות גן פגום הגורם למחלת עור. כמו כן, לאחרונה נתגלה גן למחלת עור ידועה באמצעות התוכנה ע"י קבוצת המחקר בראשותו של ד"ר אוהד בירק בבי"ח סורוקה. מחקר בביה"ח "גליל מערבי-נהריה" בראשותה של ד"ר ציפי פליק-זכאי, מנהלת המרכז הגנטי, בודק מחלה גנטית נדירה הפוגעת בנשים שכפות ידיהן מתעוותות והשדיים שלהן מוגדלים באופן קיצוני. מחלה זו, מסביר פרופ' גייגר, הנה דומיננטית בעיקרה ונראה שהיא מושפעת מגן פגום בודד וכן גן נוסף המגן על חלק מנשאי הגן הפגום. נשים החולות במחלה סובלות מבידוד חברתי. ניתוח עץ המשפחה מדגים אפשרות סבירה, שענף שלם נושא את הגן הפגום, ובכל זאת האנשים בריאים. כעת מנסים באמצעות התוכנה לבדוק מהו האזור המכיל את הגן המגן על אותם בני משפחה מפני התפרצות המחלה. כאן, מסביר פרופ' גייגר, מדובר באינטראקציה בין גנים, מחקר הדורש תוכנה יעילה וחזקה כמו סופרלינק און-ליין.

6 הפקולטה במספרים המסלול הכללי - הפופולארי ביותר רוב הסטודנטים כיום מעדיפים לא להתמחות במסלול לימודים מיוחד. רבע מהבוגרים הן נשים. הביקוש שגדל יותר מכל הוא להנדסת תכנה. מסלול הביואינפורמטיקה מתחיל להמריא. 34 שנים, במספרים הנתונים המוצגים בעמוד זה משקפים את ביצועי הפקולטה ב- 34 שנות קיומה, במונחי התוצרת העיקרית שלה סטודנטים שסיימו את לימודיהם. הסטטיסטיקות מצביעות על ארבעה ממצאים עיקריים: מספר הבוגרים לשנה היוצאים מהפקולטה בימים אלה, עומד על כ- 250 בעלי תואר ראשון, כ- 35 בעלי תואר שני וכ- 8 בעלי תואר שלישי. רבע מהם נשים. מאז היווסדה ב- 1972, הפקולטה "ייצרה" כ- 4,650 בוגרים עם תואר ראשון, רבע מהם נשים. המסלולים הפופולריים ביותר כיום הם המסלולים הכלליים (תלת-שנתי וארבע-שנתי), המייצרים כ- 30% מהבוגרים כל אחד. אחריהם המסלולים להנדסת מחשבים והנדסת תכנה, המייצרים כ- 16% מהבוגרים כל אחד. מאז 1998, שני מסלולים אלו גדלו משמעותית מ- 9% ו- 3% בהתאמה (תוך הקטנת החלק של המסלולים הכלליים). המסלול החדש לביואיפורמטיקה תופס תאוצה. בתחילת שנות התשעים הורגשה ירידה חדה במספר הבוגרים. זה קרה בעקבות המשבר בענף האלקטרוניקה והמחשבים באמצע שנות השמונים, שנבע ממיתון במשק לאחר מפולת מניות הבנקים. בשנות התשעים הורגשה עלייה מתמדת במספר הבוגרים, שהגיעה לשיאה בראשית שנות האלפיים בעקבות בועת האינטרנט מספר שנים קודם לכן, תופעה שגרמה לביקוש מוגבר (אך זמני) במהנדסי תכנה

7 ביולוגיה חישובית שילוב מנצח רקמת חיים דיגיטלית המסלול החדש לביואינפורמטיקה מציב אתגר בפני חוקרים וסטודנטים המבקשים לדבר בשתי שפות: מדעי המחשב ומדעי החיים חמש שנים לאחר פתיחת המסלול לביואינפורמטיקה (ביולוגיה חישובית), עוסק המסלול בעיקר בהכשרת סטודנטים לתואר ראשון ובטיפוח חוקרים בין-תחומיים המסוגלים לדבר בשתי שפות: מדעי המחשב ומדעי החיים. המסלול נפתח בשנת 2001 כיוזמה פרופ' רון פינטר משותפת של פרופ' דן גייגר ממדעי המחשב ופרופ' אריה אדמון מהפקולטה לביולוגיה. היוזמה נולדה מהצורך ליצור מסלול לימודים המשלב חשיבה אנליטית ויכולת בשיטות חישוביות עם ידע בביולוגיה. השילוב מכשיר את הבוגרים ללימודים מתקדמים בשני התחומים ולהשתלבות בקהילה המדעית והמקצועית העוסקת בתחומי הגנומיקה, הפרוטאומיקה, והביולוגיה המערכתית. בכך הצטרף הטכניון לשורה של אוניברסיטאות מובילות בעולם המציעות מסלול לימודים עתידני מסוג זה. כיום עומד בראש המסלול פרופ' רון פינטר. ייחודה התוכנה הוא במיפוי גנים והיא מיועדת לחברות תרופות ולחוקרים המחפשים גנים של מחלות גנטיות, שאיתורם יהווה את נקודת ההתחלה בתהליך של מציאת תרופה למחלה מסלול הלימודים בביואינפורמטיקה, שהיה ראשון מקבלי האישור לתוכנית בתחום זה בארץ מהמועצה להשכלה גבוהה (בשנת 2003), משקף את איכות המחקר המתבצע בין כתלי המעבדה לביולוגיה חישובית בפקולטה. המפגש בין מדעי המחשב וביולוגיה יוצר שיתופי פעולה מחקריים, המובילים לתוצאות ייחודיות. דוגמא לכך היא תרומתם של סטודנטים במסלול, שהשתתפו בתהליך הפיתוח של תוכנת סופרלינק, במסגרת פרויקטים שנעשו במעבדה לביולוגיה חישובית בהנחיית פרופ' דן גייגר. ייחודה של התוכנה הוא במיפוי גנים והיא מיועדת לחברות תרופות ולחוקרים המחפשים גנים של מחלות גנטיות, שאיתורם יהווה את נקודת ההתחלה בתהליך של מציאת תרופה למחלה. כיום מפותחות גירסאות מתקדמות לתוכנה להגברת ביצועיה (כתבה על פיתוח תוכנת הסופרלינק, מופיעה בעמ' 5). לחזות את תגובתם של תאים נגועים בסרטן להתערבות תרופתית ברמת דיוק טובה. תוצאות החיזוי מאפשרות צמצום משמעותי של כמות הניסויים אותם יש לבצע במעבדה (שהם יקרים וממושכים) ובכך, מקצרות את הזמן הדרוש לפיתוח התרופה. זוהי אחת ממספר שיטות דומות ומשלימות לניתוח תהליכי בקרה ואחרים ברשתות ביולוגיות, שפותחו בשיתוף פעולה עם חוקרים נוספים, סטודנטים לתארים מתקדמים וסטודנטים במסלול. דוגמא אחרונה מיני רבות לשיתוף פעולה פורה היא תוכנה לגילוי חזרות מקורבות בגנומים השונים שפותחה ע"י הדוקטורנט עדו וקסלר, בהנחיה ויעוץ משותפים של ד"ר זוהר יכיני (חבר סגל אורח בפקולטה), פרופ' יחזקאל קאשי מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, ופרופ' דן גייגר. בשנת לימודים זו הצטרף ד"ר גולן יונה לסגל ההוראה והמחקר במסלול. מומחיותו באישכול וסווג של חלבונים ושיטות לארגון ואחזור מידע ביולוגי, מעשירה את תחומי הידע במסלול ותאפשר להעניק לסטודנטים הכשרה במגוון נוסף של נושאים. תוצאות החיזוי מאפשרות צמצום משמעותי של מספר ניסויי המעבדה (שהם יקרים וממושכים) ובכך, מקצרות את הזמן הדרוש לפיתוח התרופה מסלול לימודי הביואינפורמטיקה הוא ארבע שנתי וכולל את לימודי מדעי המחשב בשילוב כ- 15 קורסים מהתחומים הרלונטיים במדעי החיים. בנוסף, משתתפים תלמידי המסלול בקורסים ייחודיים ובהם מבוא לביואינפורמטיקה, אלגוריתמים בביולוגיה חישובית, ועוד. למסלול מתקבלים סטודנטים בוגרי שנה א' במדעי המחשב עם ממוצע ציונים גבוה, או מועמדים לטכניון בעלי הישגים גבוהים במיוחד. מקצרים טווחים דוגמא נוספת, היא תוכנה לסימולציה של תהליכים מטבוליים בתאים, שפותחה ע"י פרופ' יהודה אסרף מהפקולטה לביולוגיה ופרופ' רון פינטר ממדעי המחשב. באמצעות מידול מדויק ושיטות חישוב יעילות, ניתן

8 ילד פלא מבין כל הבוגרים, נודע שמו של שי אגסי כילד הפלא של הפקולטה למדעי המחשב. בגיל 38 הוא יכול לסכם בהצלחה רבה 20 שנות פיתוח תוכנה לעמק הסיליקון בעקבות משבר בחברת אפל, אך הצלחתי לשרוד, לגייס עוד הון, ולעצב את החברה מחדש כחברת.TopTier חברה זו פיתחה טכנולוגיה בתחום הפורטלים הארגוניים: מערכות לריכוז אינפורמציה והצגתה בצורה מותאמת ללקוח. כעבור שנתיים נרכשה טופטייר ע"י חברת Baarn ההולנדית. נשארתי לנהל את החברה לשלוש שנים נוספות, שבסופן נמכרה החברה שוב לחברת SAP הגרמנית תמורת 400 מיליון דולר". בעקבות הרכישה, מונה אגסי לסדרת תפקידים ב- SAP, והוא היום נשיא לטכנולוגיות וחבר ההנהלה של,SAP הזר הראשון בקבוצת שבעת המנהלים הגרמנית. בדרך עוד מכר ל- SAP את,TopManage חברה נוספת שהקים עם אביו. ממקום מושבו בעמק הסיליקון בארה"ב, אגסי מנהל היום את כל מערך הפיתוח של,SAP כולל הסניף ברעננה, הרביעי בגודלו בעולם, המונה 750 מהנדסים. שי אגסי (38) נחשב בחוגים רבים כילד הפלא של הפקולטה למדעי המחשב בטכניון. מסלול הקידום המטאורי שלו בהיי-טק העולמי נחשב לחריג בכל קנה מידה. שי החל את לימודיו בטכניון ב בטרם מלאו לו 16 שנים, כשהוריו עדיין גרו בארגנטינה. בגיל 18, שלושה שבועות לפני סוף הלימודים, ובדרך לדוקטורט, עבר תאונת דרכים קשה ובילה יותר משנה בבתי חולים. הוא חזר רק ב להשלים את התואר. אביו ראובן, ששיחק תפקיד מרכזי גם בחייו המקצועיים, בוגר הטכניון אף הוא, של הפקולטה להנדסת חשמל. "הלימודים בטכניון החדירו בי יסודות מוצקים לשנים הבאות", נזכר אגסי, "למדתי כיצד להשתלט על כל נושא, גם חדש וגם מסובך, לפרק אותו לגורמים קטנים, למצוא תבניות וליישם שיטות שלמדתי בעבר. הלימודים הפרקטיים במדעי המחשב, שהם ייחודיים לטכניון, הם נכס יקר להמשך הקריירה, והלימודים התיאורטיים, במיוחד מתמטיקה ופיזיקה, תורמים להעמקת ההבנה האבסטרקטית. חומר זה ניתן ליישום בהרבה מצבים בחיים, גם טכניים וגם עסקיים. "הלימודים הפרקטיים במדעי המחשב, שהם ייחודיים לטכניון, הם נכס יקר להמשך הקריירה. הלימודים התיאורטיים, במיוחד מתמטיקה ופיזיקה, תורמים להעמקת ההבנה האבסטרקטית. חומר זה ניתן ליישום בהרבה מצבים בחיים, גם טכניים וגם עסקיים" ב- 2003, מנה מגזין Time את אגסי בין 20 "אנשי העסקים המשפיעים ביותר בעולם", ובינואר 2006 נבחר לקבוצת המנהיגות הגלובלית הצעירה, תת-קבוצה של הפורום הכלכלי העולמי בדבוס. במסגרת זו הוא עוסק בתכניות לאנרגיה אלטרנטיבית. אביו, ראובן, מספר שכבר בגיל 6 פיתח שי תוכנת מחשב במסגרת "נוער שוחר מדע." בבית-הספר קפץ שתי כתות וההורים סירבו לבקשת המערכת להקפיצו כיתה נוספת. יחד עם אביו, יזם אגסי את המפעל "טכניון לחיים", השואף לקשר בוגרי טכניון מוצלחים כמנטורים (אבות רוחניים) ליזמים צעירים מקרב הסטודנטים ובוגרי הטכניון בתחילת דרכם. אחת מדרישות התכנית היא שיזמים אלו יסייעו לצעירים בדרכם לטכניון. אומר אגסי בסיפוק: "ע"י בניית קשר אמיץ בין סטודנטים בטכניון בעבר, בהווה ובעתיד, מפעל זה מרחיב את חוג השפעתו של הטכניון וממריץ יותר בוגרים להצלחה גם במישור האישי וגם במישור הציבורי." הקשר לדור הבא עמד תמיד לנגד עיניו של אגסי: "אחד הדברים החשובים ביותר שהתנסיתי בהם בזמן הלימודים הוא ההוראה. היתה לי הזכות ללמד בשלושה מקומות שונים בתקופת הלימודים שלי, ועבודה זו גרמה לי סיפוק רב. אנו זוכים לחינוך מעולה בטכניון, ועלינו להעביר חלק מידע זה לדורות הבאים. מחובתינו למשוך את הצעירים למקצועות הטכניים ולשמש דוגמה לאלה שיהיו הדור הבא של הסטודנטים." "כעבור כמה שנים, שלפתי את אבי מתוך עבודתו בחברת אלביט, וביחד הקמנו ארבעה סטארט-אפים בתוך שנתיים. החברה הראשונה Development Quicksoft עסקה בפרויקטי תכנה עבור חברות גדולות, כולל חברת אפל האמריקאית. קויקסופט כמעט נסגרה לאחר מעברה

9 פרופיל של הצלחה התחביב: בלט וכדורגל, המקצוע: מחשב רות אלון, אחת הבוגרות הראשונות, עשתה בהצלחה את הדרך שבין תפקידים בכירים בעמק הסיליקון לייסוד והובלת נטוויז'ן הישראלית. ההמלצה שלה לבוגרים: התנסו במגוון תפקידים רות אלון, בוגרת אחד המחזורים הראשונים של הפקולטה למדעי המחשב בטכניון ובעלת תואר שני להנדסת תעשייה וניהול בטכניון, היא הוכחה נוספת לאיכות הכלים שמעניקה הפקולטה למדעי המחשב לבוגריה, המובילים אותם להצלחה בינלאומית. כאשה, היא גם מוכיחה שהקמת משפחה והבאת ילדים לעולם יכולות להשתלב עם פיתוח קריירה בינלאומית. מיד אחרי סיום לימודיה בטכניון בשנת 1979, הגיעה רות אלון לעמק הסיליקון שבקליפורניה, כשבזרועותיה בנה הבכור בן החודשיים. בשנת 1981 הצטרפה לחברת Memorex בתפקיד תכנתת בכירה. לימים מוזגה החברה עם חברת,Unisys ואלון מונתה למנהלת צוות. באותה תקופה ילדה את בנה השני, ואח"כ קודמה לתפקיד של ניהול כל מערכות התוכנה והמיחשוב בחברה. באוגוסט 1993 חזרה אלון לארץ. בשנת 1994 החלה בתהליך הבנייה של נטוויז'ן, אז חברת סטארט-אפ צעירה הפועלת כחברה בת של נטמנג'. מטרת החברה היתה לספק מגוון שירותי אינטרנט מסחריים ליחידים וחברות. כמנכ"לית החברה, עמדה אלון בראש החץ שהוביל את נטוויז'ן להתפתחותה כגורם המוביל את מהפכת האינטרנט בארץ, תוך שמירה על רמת שירות ואיכות גבוהים ביותר בצד רווחיות כלכלית למשך רבעונים רבים. "המקצוע בו תעסוק/י בחייך, אינו בהכרח זה שלמדת בתואר הראשון. חשיבותו של התואר הראשון היא בהקניית בסיס חזק בתחום שמעניין אותך ושעליו תוכל/י לבנות את הנדבכים הבאים של הקריירה המקצועית" בראשית שנת 2000 עזבה אלון את נטוויז'ן ומאז היא עוסקת ביזמויות פרטיות ומכהנת כדירקטורית במספר חברות. אלון פעילה מאד בשירות הטכניון בתוקף היותה חברת הקורטוריון, הוועד המנהל, והוועדה לפיתוח אקדמי. לאחרונה היא מונתה לעמוד בראש כוח משימה, שעניינו קידום ובחינת נושא מעמד ומספר הנשים בטכניון. עליונות מקצועית על השפעת לימודיה בפיתוח הקריירה אומרת אלון: "אין ספק שלימודי בטכניון נתנו לי בסיס איתן ביותר כדי לעשות את עבודתי בהצטיינות, הן כתכנתת והן כמנהלת אחר-כך. במהלך השנים למדתי להכיר אנשי תוכנה ומערכות רבים, ביניהם בוגרי אוניברסיטאות מהטובות בעולם, ושמחתי לראות כי בוגרי הטכניון הוכיחו שוב ושוב עליונות מקצועית ויכולות של יצירתיות, מצוינות, מנהיגות ומסירות. "ברור לי כי המסלול המקצועי בו בחרתי, שהוא שילוב ידע מקצועי וטכני ברמה הגבוהה ביותר עם לימודי ניהול וכלכלה, איפשר לי להתמודד עם האתגרים העצומים שעמדו בפני, גם כמנהלת צעירה בחברה אמריקאית, גם כיזמת בסטארט-אפ ישראלי וכמנכ"לית של חברה מצליחה בשוק מתפתח ותחרותי כשוק התקשורת הישראלי". ומה עושה רות אלון כאשר היא מתפנה מעיסוקיה השוטפים והמשפחתיים: "אני נהנית במיוחד מזמן איכות עם חברים, קריאה, צפייה בבלט, סרטים, החלקה על הקרח ו... כדורגל! (אנחנו מחייכים מהשילוב הזה, אבל אלון מתקשה להבין מה כאן יוצא דופן) וכמובן... גלישה והתכתבות באינטרנט". להנות מהתואר הראשון לאחר 27 שנות עבודה בתחום ההיי-טק מציעה רות אלון לבוגרי הפקולטה שבדרך להתנסות במגוון של תחומים ותפקידים שיובילו אותם להכרה מה באמת מתאים להם: "הניסיון המגוון במקומות העבודה וסוגי התפקידים אותם מילאתי, הוביל אותי לתובנה, שהמקצוע בו תעסוק/י בחייך אינו בהכרח זה שלמדת בתואר הראשון. חשיבותו של התואר הראשון היא בהקניית בסיס חזק בתחום שמעניין אותך ושעליו תוכל/י לבנות את הנדבכים הבאים של הקריירה המקצועית. רק מתוך העבודה, החשיפה וההתנסות תוכל/י להבין במה באמת את/ה מצטיינ/ת ובמה את/ה רוצה לעסוק בכל תקופה ותקופה של חייך המקצועיים והאישיים". באשר ליכולת לשלב קריירה עם הקמת משפחה אומרת אלון: "אכן, לא קל להצליח בשניהם, ולעיתים יש לשלם מחיר, אך התמורה היא עצומה. ולא הייתי מוותרת על אף אחד מהם בשום אופן ובשום שלב בחיי! "לשמחתי, אני רואה התקדמות רבה בגישה של זוגות צעירים לנושא זה היום. אין לי ספק ששיתוף פעולה ותמיכה של המשפחה, הסביבה ומערכת החינוך מגיל צעיר, כמו גם הטכניון עצמו, יביאו לשיפור ניכר בפתרון דילמה עתיקת ימים זו, עד כדי הכחדתה הסופית".

10 אופס, התקבלתי פרופ' יואב שוהם מאוניברסיטת סטנפורד, שחולל תמורות לא קטנות בזכות תוכנה למסחר אוניברסאלי באינטרנט, רצה ללמוד ארכיטקטורה, אבל נקלע למדעי המחשב בגלל טיול באירופה פרופ' יואב שוהם, חבר סגל במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת סטנפורד, העוסק בבינה מלאכותית, תורת המשחקים ומסחר אלקטרוני, בכלל רצה ללמוד ארכיטקטורה בטכניון. הוא מספר שנקלע ללימודיו בפקולטה למדעי המחשב, משום שדרישות הקבלה בארכיטקטורה חייבו בחינת כניסה מיוחדת, שהיתה מאלצת אותו לחזור לארץ במיוחד באמצע טיול באירופה. "האמנתי שתואר במחשבים יהיה שימושי למשהו", אומר היום שוהם. כך הוא מתאר את התקרבותו לתחום: "לאט לאט התחברתי לנושא. מרצים כמו ניסים פרנסיז, שמואל זקס, שמעון אבן ז"ל ואלון איתי עזרו לי לראות את היופי במדעי המחשב. את התואר סיימתי בשנת מאוחר יותר, באוניברסיטת ייל, שם למדתי לדוקטורט, הרחבתי את אופקי גם לכיוון מדעי הרוח ומדעי החברה. לאחר פוסטדוקטורט קצר במכון וייצמן, הצטרפתי לסגל של סטנפורד, שם נחשפתי לקשר המיוחד בין אקדמיה ותעשיה. כל זה לא היה קורה בלי התשתית החזקה, שהעניקה לי הפקולטה למדעי המחשב בטכניון". "אני מנסה לקדם את היינות הישראליים בארה"ב. חשבתי שהעולם לא צריך לשמוע רק על הסכסוך הישראלי ערבי או אפילו על ההיי טק. הסיסמה שלנו; יין ישראלי: בן 3,000 שנה ובקדמת הטכנולוגיה" במסגרת אותו "קשר" שבין אקדמיה לתעשייה, ייסד שוהם בשנת 1998 את חברת Dynamics Trading חברה למסחר אוניברסלי באינטרנט. החברה נקנתה ע"י חברת Ariba כעבור שנה. אריבה הצליחה לשרוד את התמוטטות בועת האינטרנט בשנת 2001 לא מעט בזכות התוכנה של שוהם. מעבר לפעילותו המקצועית של פרופ' שוהם במדעי המחשב, הוא עוסק גם בתחומים נוספים, שלפחות אחד מהם שומר על הקשר שלו עם מדינת ישראל. "אני מנסה לקדם את היינות הישראליים בארה"ב", מגלה שוהם, "חשבתי שהעולם לא צריך לשמוע רק על הסכסוך הישראלי-ערבי או אפילו על ההיי-טק. הסיסמה שלנו; יין ישראלי: בן 3,000 שנה ובקדמת הטכנולוגיה". בחסות: הפקולטה למדעי המחשב בטכניון '80 מודיעה על בוגרים כנס בוגרי שנות השמונים, אשר יתקיים ב- יום ד', בשעה 19:00 בקמפוס הטכניון תכנית מגוונת הכוללת את הרצאתו של בוגר הפקולטה שלמה טובול יזם סדרתי ומייסד חברת פינג'ן לפרטים ורישום: alumnics.technion.ac.il

11 פרופיל של הצלחה יזם סדרתי הסטארט אפיסט שלמה טובול, הוא רוכב למרחקים ארוכים, המאמין שהידע איך ללמוד הוא המתכון הבטוח ביותר להצלחה מאז סיים שלמה טובול תואר ראשון בפקולטה למדעי המחשב בטכניון ב- 1985, הוא הפך לאחד היזמים המובילים בנוף הסטארט- אפים הישראלי. הכינוי שדבק בו בכותרות העיתונות הכלכלית: " יזם סידרתי." עם סיום הלימודים בטכניון, הקים טובול את חברת שני מחשבים, שנרכשה על-ידי אינטל ב במסגרת עסקה זו השתלב טובול בתפקיד מפתח באינטל, אך לדבריו חיידק היזמות נותר על כנו, ושנתיים מאוחר יותר הקים את חברת פינג'אן, העוסקת בתכנה לאבטחת מידע ברשתות. החברה רשמה פטנטים רבים במסגרת המלחמה בווירוסים וברוגלות. ארבע שנים אחר כך, הופיע טובול שוב עם חממת Runway Telecom הפועלת במקביל לקרן הון סיכון שהקים עם חברת Alcatel הצרפתית. מפעילות זו הוקמו 6 סטארט-אפים. ב עמדה פינג'אן בפני פשיטת רגל וטובול נעתר לבקשת מועצת המנהלים לחזור ולנהל את החברה. במהרה חילץ טובול את פינג'אן מקשייה והפך אותה למובילה עולמית בתחומה. "בטכניון למדתי 'איך ללמוד' ואיך למצוא את דרכי לבד באוקיאנוס המידע. למדתי לעבוד מלמעלה למטה,לראות את התמונה הגדולה באמצעות חשיבה מובנית בלי להתפשר על יצירתיות, ולהמשיך להיות חדשני" בחודש מאי האחרון עלה שמו של טובול שוב לכותרות עם סטארט-אפ חדש שהוא ייסד, העונה לשם.Yoggie Security Systems הפרסומים מדווחים על גיוס הון ראשוני של 2 מיליון דולר. "בטכניון למדתי 'איך ללמוד' ואיך למצוא את דרכי לבד באוקיאנוס המידע", מספר טובול. "למדתי לעבוד מלמעלה למטה, לראות את התמונה הגדולה באמצעות חשיבה מובנית בלי להתפשר על יצירתיות, ולהמשיך להיות חדשני. היום אני מעריך את הערכים האלו יותר מהזמן שמשקיעים בלימודי תיאוריה או מתודולוגיה." לבוגרים הטריים של הפקולטה למדעי המחשב, מעביר טובול את המסר הבא: "בטח בעצמך ולך אחרי החזון והחלומות שלך. הטכניון סיפק לך את כל הנחוץ לדעת "איך לעשות". עכשיו אתה צריך לשחרר את מחשבותיך ולאפשר ל-"מה לעשות" להתבטא. זה בתוכך ואם תעז להציף את זה, וללכת עם זה עד הסוף, תקצור סיפוק אישי ומקצועי רב. הגמול הכספי יבוא מעצמו בעקבות כך". כשהוא נשאל על התחביב האהוב עליו, אומר טובול, "ארבע פעמים בשבוע אני משמן את גופי ואת נפשי ברכיבה על אופני הרים." "בכלל לא חשבתי להיות פרופסור" 25 שנים אחרי שהחל את צעדיו באקדמיה, מספר פרופ' אבי ויגדרזון כיצד גילה את הקסם שבלימוד הסודות המרתקים של תורת החישוביות "כשהתחלתי את לימודי בטכניון", מספר פרופ' אבי ויגדרזון, "לא חשבתי על קריירה אקדמית. אהבתי מתמטיקה וציפיתי שאם תהיה לי השכלה בתחום מדעי המחשב, אוכל למצוא עבודה ממנה אהנה בתעשיית המחשבים". ויגדרזון נחשב היום לאחד החוקרים המובילים בעולם בתחום מדעי המחשב התיאורטי בכלל, ובתורת הסיבוכיות, אקראיות וקריפטוגרפיה בפרט. ב זכה בפרס ע"ש נבנלינה מטעם האיגוד הבינלאומי למתמטיקה. פרס זה מוענק אחת לארבע שנים לחוקר מתחת לגיל 40 שתרם תרומות מכריעות בתחומים המתמטיים של מדעי המחשב. "השנים שלי בטכניון", הוא מספר, "שינו את שאיפותי. מהר מאד הבנתי שמחקר זה מה שאני רוצה לעשות, ושהתחום של מדעי מחשב התיאורטי הוא מה שמעניין אותי. היה לי מזל ללמוד אצל פרופסורים מצוינים. הבולט בהם היה שמעון אבן ז"ל. בשני הקורסים שלמדתי אצלו, הוא הטמיע בי את המחשבה המחקרית. כך החל המסע שלי בתחום המרתק של סיבוכיות חישובית". "חברי לכתה היו גורם מאיץ נוסף לבחירת כיוון המחקר. האינטראקציה שלי איתם, במיוחד עם עודד גולדרייך, חנוך לוי ודוד פלג, היתה מקור נוסף להשראה ומוטיבציה לבחירת הדרך בה המשכתי. אחרי פחות משלוש שנים בטכניון, היה ברור לנו שתיאוריה של מדעי המחשב היא התחום המרגש והחשוב ביותר מבחינתנו וכולנו המשכנו לדוקטורט, אם כי באוניברסיטאות שונות." "25 שנים לאחר מכן, אני יכול לומר שבחירתי עלתה על ציפיותי", מתאר ויגדרזון את תחושותיו. "מצאתי שהתחום בו אני עוסק הינו מרכזי ויסודי להבנת העולם בו אנו חיים. אני אסיר תודה לטכניון ובמיוחד לאנשים שפגשתי שם כשהייתי סטודנט, שהראו לי את הדרך". "השנים שלי בטכניון שינו את שאיפותי. מהר מאד הבנתי שמחקר זה מה שאני רוצה לעשות, ושהתחום של מדעי מחשב התיאורטי הוא מה שמעניין אותי. היה לי מזל ללמוד אצל פרופסורים מצוינים. הבולט בהם היה שמעון אבן ז"ל. חברי לכתה היו גורם מאיץ נוסף לבחירת כיוון המחקר" פרופ' אבי ויגדרזון (50) סיים את לימודיו לתואר בוגר במדעי המחשב בהצטיינות יתירה בטכניון בשנת ב קיבל דוקטורט במדעי המחשב מאוניברסיטת פרינסטון. לאחר השתלמויות פוסטדוקטורליות באוניברסיטת ברקלי, מעבדות המחקר של IBM ובמכון למחקר במדעים המתמטיים בברקלי, הצטרף לסגל האוניברסיטה העברית בשנת 1986, שם שהה כ- 14 שנים. לאחר מכן הצטרף כחבר קבוע בביה"ס למתמטיקה במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון. מכון זה הוא מהמפורסמים למחקר בעולם המתמטי, ואחד מחבריו הראשונים היה אלברט איינשטיין.

12 סיפורה של מעבדה מגרש המשחקים של מהנדסי העתיד עקיבה אחרי מטרה נסתרת ותכנון מערכות רובוטיות מתוחכמות, הם חלק מאתגרי המעבדה למערכות נבונות. הצצה למרחב בו מפסיקים לחשוב כמו רובוטים ומתחילים להמציא אותם מחדש הרובוטים הצבעוניים הפזורים ברחבי החדרים מושכים את העין מייד עם הכניסה למעבדה למערכות נבונות של הפקולטה למדעי המחשב. חלקם מצית את הדמיון במה שנראה כאב טיפוס לרובוט עתיר יכולות, חלקם מזכיר צעצועי ילדים, הנוכחות שלהם היא עדות ליכולתם של סטודנטים בפקולטה להפוך חזון למציאות. "כאן מתנסה מהנדס המחשב לעתיד אולי בפעם הראשונה, בעבודת פיתוח "מהשטח" בה הוא נדרש ליצירתיות, עבודה מאומצת, עמידה בלוח זמנים, ודרישות נוספות המאפיינות את תעשיית ההיי-טק", מסביר מהנדס המעבדה למערכות נבונות רונן קידר. "במעבדה זו הם לוקחים חלק בפרויקטי מחקר, מתמודדים עם בעיות פתוחות ונדרשים עקב כך ליוזמה, לימוד עצמי, ניתוח נכון של תוצאות ביניים ולעיתים אף התמודדות עם אי הצלחה". קשת התחומים המטופלים במעבדה רחבה וכוללת את שטחי פענוח התמונה (ראיה ממוחשבת), הרובוטיקה והלמידה החישובית. במעבדה נערכים ניסויים התומכים במחקר תאורטי הנעשה על ידי מספר חברי סגל וגם פרוייקטים מתחומים מגוונים ביותר, כמו פיתוח רובוטים זעירים, הנחיית כלי טיס, מערכות סיוע למוגבלים ומערכות החלטה רפואיות. למעבדה שיתוף פעולה פורה עם תעשיית ההיי-טק המפקידה בידה פרוייקטים רבים, וגם עם חוקרים בתחומי הפסיכולוגיה והזואולוגיה החוקרים במשותף את מערכות הראיה של האדם (ושל הזיקית)! מהפיכת המערכות הנבונות בעולם "בשנים האחרונות חווינו את מהפיכת התקשורת ששינתה את אורח חיינו בצורה משמעותית ואפשרה לנו להשתמש בכלים חדשים (טלפון סלולרי, אינטרנט) לתקשורת ולקבלת מידע", אומר ראש המעבדה פרופ' מיכה לינדנבאום, "מהפיכה דומה, שעוצמתה אינה פחותה, היא מהפכת המערכות הנבונות הנמצאת רק בתחילתה. הן בסביבה הביתית והן בסביבה התעשייתית, המכשירים נעשים חכמים יותר ויכולים לבצע פעולות מסובכות שהיו ניתנות לביצוע עד לפני כמה שנים רק על ידי בן אדם. כחלק מיכולת זו, המכשירים מסתגלים לסביבה, ויכולים לחוש אותה ולשנות את פעולתם בהתאם. מערכות כאילו מועילות כמובן לתעשיה אך גם למשתמש הרגיל. דוגמה ממשית היא האוטומציה של מוצרים ביתיים המאפשרים חסכון בעבודות מונוטוניות כמו כסוח דשא ושאיבת אבק. להקות הרובוטים מטיילות במעבדה מחקרים רבים במעבדה עוסקים בהבנת התוכן של תמונות. דוגמאות הם זיהוי עצמים מוכרים בתמונה, שחזור תלת מימד מתוך תמונה אחת או יותר, שימוש בתמונות לצורך זיהוי מעברים פנויים לנווט רובוטי, שימוש בתמונות מתוך סרט ווידאו כדי לזהות התנהגות, וניתוח תמונות רפואיות לצרכים שונים (זיהוי אוטומטי של רקמות סרטניות וגם גילוי הצרויות בעורקים כליליים להתראה מוקדמת על מחלות לב). בהבט התעשייתי פיתחה המעבדה אלגוריתמים שונים לראיה ממוחשבת היכולים לשמש במערכות בדיקה אוטומטיות של חלקים אלקטרוניים, תוך שיתוף פעולה עם המובילות העולמיות בתחום, חברת אורבוטק (יבנה) וחברת KLA-Tencor (חברה אמריקאית שמרכז הפיתוח שלה נמצא במגדל העמק). אלגוריתמים שפותחו במעבדה אומצו על ידי חברת KLA-Tencor ונכנסו למוצריה. חלק גדול מהמחקר במעבדה הוא בתחום הרובוטיקה, שמשמעותו אינטראקציה של מכונה אינטלגנטית עם הסביבה. כך למשל מפותחות טכניקות לניהול עדרים (או להקות) של רובוטים. קבוצת מחקר בראשותו של פרופ' אלפרד ברוקשטיין מפתחת בסיס תיאורטי ואלגוריתמים שונים להפעלת מערכות "מרובות סוכנים", מעין "נמלים רובוטיות". אחת התוצאות של המחקר של ד"ר ישראל ווגנר הינה יכולת כיסוי / פיטרול שטח יעיל ע"י מערכת הבנויה ממאות, או אלפי, רובוטים זעירים. מרכיב אקזוטי בפעילות המעבדה הוא בניית מנגנוני סיוע לאנשים עם צרכים מיוחדים. דוגמה אחת היא המיצב הוויזואלי, שפותח על ידי פרופ' יורם ברעם בשיתוף עם הפקולטה לרפואה. המערכת כוללת משקפיים שיכול להרכיב אדם הסובל מחוסר יציבות בהליכה (כתוצאה ממחלת פרקינסון או טרשת נפוצה). המערכת מוסיפה לתמונת המציאות הרגילה גם מציאות ווירטואלית בצורת תמונה של רצפה בעלת אריחים גדולים ובולטים, הזזה בהתאם לכוון ראשו של האדם. בבדיקות מקיפות נמצא ששימוש במערכת מאפשר לחולים אלו לשפר את איכות חייהם באופן משמעותי על ידי שיפור הליכתם.

13 פיתוחים בתחומי אבטחה במעבדה למערכות נבונות נערכים מספר פרויקטים הקשורים לפיתוח אמצעים נגד טרור כחלק ממאמץ תעשייתי גדול שמטרתו הסופית היא לעקוב ולהזהיר מפני חשוד, בעיקר במעברי גבול. המעבדה משתפת פעולה עם החברות נייס, רפא"ל ואלביט בנושא זה. פרויקט אחד עוסק בגילוי חפצים חשודים החבויים מתחת לבגדים ע"י ניתוח ווידאו, והשני - בעקיבה אחרי אנשים ובזיהוי התנהגות חריגה. בפרויקט זה, חקר הדוקטורנט עידו לייכטר שיטות עקיבה אחר גופים בסרטי וידאו. עידו הראה כיצד לשלב בין עוקבים מסוגים שונים, ולעקוב אחר אובייקט, גם כאשר אחד מהאלגוריתמים נכשל. המחקר מצא ששילוב שני אלגוריתמים, שכל אחד מהם מיטיב לעבוד בתנאים שונים, יוצר אלגוריתם טוב מהשניים המקוריים. המערכת מאפשרת גם, תחת תנאים מסוימים, להמשיך ולעקוב אחר אובייקט, גם אם הוא "מסתתר" מאחורי אובייקט אחר. מערכות עקיבה אמינות, כמו זו שמציע לייכטר, ישמשו במוצרים הנגישים לכלל האוכלוסיה. זאת לאור העובדה שמצלמת הוידאו הפכה לכלי מעקב פופולארי בידי בתי עסק גדולים וקטנים ואפילו משרתת הורים דאגנים שרוצים לדעת איך המטפלת מתנהגת עם התינוק. ראייה ממוחשבת כתחליף ל- GPS האם ניתן להטיס מטוס ללא טייס, ללא צורך בבקרתו ונווטו מהקרקע ע"י אדם וללא סיוע של טכנולוגית? GPS תשובה לכך מצא הדוקטורנט רונן לרנר, במחקר שערך בהנחייתם של פרופ' אהוד ריבלין וד"ר הקטור רוטשטיין. לרנר, המתמחה בראייה ממוחשבת: "חיפשתי דרך לגרום למחשב לנווט את המטוס על-ידי כך שהמערכת בתוכו 'תבין' בכל רגע איפה הוא נמצא ללא עזרת טכנולוגית ה-.GPS מצב כזה יכול להגרם במציאות, אם אויב, או תנאים טופוגרפיים, מונעים את קליטת השידורים של לוויני ה-. GPS במחקר הוא ביקש לבדוק כיצד מצלמה ומפה טופוגרפית דיגיטלית יכולות לסייע בנווט המטוס. לדברי לרנר, התהליך המקובל כיום לנווט הנו תהליך דו-שלבי מסורבל ולא מדויק. בשלב הראשון, נהוג לצלם תמונות תוך כדי טיסה ובעזרתן לשחזר באופן תלת-מימדי אזור מתוך הקרקע הנראית בתמונות. בשלב השני מתאימים את האזור המשוחזר למפה טופוגרפית קיימת, וכך מזהים את האזור שצולם וממקמים את המצלמה (והמטוס). מסביר לרנר: "הבעיה העיקרית היא שתהליך השיחזור התלת-מימדי הוא כבד מאד מבחינה חישובית, מה גם שהתוצאות שלו סובלות מחוסר דיוק משמעותי". בעבודתו מצא לרנר דרך לדלג על שלב שיחזור הקרקע, כך שהמידע על מיקומו של המטוס יחושב ישירות מצילום הוידאו ומהמפה הטופוגרפית הקיימת. השראה מן הטבע עין אחורית עין אחת מסתכלת אחורה, בעוד השניה מסתכלת קדימה. תכונה זו של הזיקית, הביאה לפיתוח מודל ייחודי למצלמה סורקת חדר מלא בכלובים, בתוכם מתהלכות באטיות לטאות בצבעים שונים, הוא הדבר האחרון שהיינו מצפים למצוא במעבדת מחשבים. במעבדה למערכות נבונות בטכניון חיות אלו הפכו בשנה האחרונה לבנות בית, לאחר שאופיר אבני, סטודנט לתואר שני, החליט לחקור את מערכות הראייה שלהן לטובת מחקר יוצא דופן בתחומי הרובוטיקה. "הזיקית היא חיה מיוחדת במינה", מסביר אבני. "במהלך האבולוציה עברה מערכת הראיה שלה התאמות רבות לסביבה, שמטרתן למצות את יכולתה לתפוס טרף. לזיקית שתי עיניים הממוקמות בצידי ראשה. כל עין סורקת את הצד שלה באופן עצמאי וללא תלות בעין האחרת". מטרת המחקר, הנערך בהנחייתו של פרופ' אהוד ריבלין, היא למצוא שיטה אופטימלית לסרוק את הסביבה עם מספר קטן של מצלמות, על מנת למצוא מטרה הנעה במרחב. ההבנה של מערכת ביולוגית - במקרה זה הזיקית - מעלה רעיונות חדשים באשר לדרך הנכונה לתקוף את הבעיה. בשלב ראשון ניתח אופיר את תנועות העיניים של הזיקיות. הניתוח התבצע על ידי מערכת ראיה ממוחשבת: הזיקיות הושמו בתוך מערכת המורכבת ממספר מצלמות ומראות. תוכנה, שנכתבה במיוחד, ניתחה את תנועות העיניים שלהן. אופיר מסביר: "מסתבר שלזיקיות תבנית אופיינית לסריקת הסביבה עם העיניים. בתבנית זו עין אחת מסתכלת קדימה בעוד השניה מסתכלת אחורה. אחר כך העיניים מחליפות ביניהן את התפקידים". המחקר התבצע בשיתוף עם פרופ' גדי קציר מהחוג לביולוגיה במכללת אורנים, אשר הנחה את המחקר מהיבטיו הביולוגיים. אופיר מסביר את הערך המוסף בעבודה המשותפת: "השילוב בין התחום הביולוגי לתחום מדעי-המחשב היה פורה במיוחד. ראשית, היכולות בתחום הראיה הממוחשבת אפשרו ניתוח של תנועות העיניים. ניתוח זה הינו בעל חשיבות רבה לתחום הביולוגי. שנית, תבנית הסריקה של הזיקית היוותה השראה למחשבה חדשה על שיטת הסריקה באמצעות מצלמות ולפיתוח מנגנון סריקה יעיל למצלמות מעקב."(surveillance)

14 חיים מפעל מנוע חיפוש בן 83 טקסט כתוב. לחפש מילים באינטרנט לפי משמעותן. תרגום לשמוע אלו הם האתגרים סביב מפעל חייו של פרופ' עוזי אורנן אוטומטי. הרבה ברק בעיניים ואנרגיה של עם מחשבים בן, 18 פועל פרופ' פריק אורנן, בלשן בן 83 מחדר 622 של עוזי למדעי המחשב, בו הוא הפקולטה במפעל חייו - בניית תשתית ממשיך להבנה בלשנית מלאה של היסוד עברי. עבודתו מפרטת כיצד טקסט השפה העברית בכל רמותיה ומה בנויה כל רמה, מן המילה וצורניה משמעות צירופי המילים, הפסוקית פרופ' עוזי אורנן דרך ועד הפיסקה השלמה. על והמשפט, התשתית הזאת, הספיק אורנן לבנות עד עתה שני יישומי מחשב - יסוד קריאה ומנוע חיפוש. השלישי מכונת תרגום בדרך. מכונת הקריאה מיועדת בעיקר לאוכלוסיית העיוורים. היא מאפשרת מכונת לשמוע את הכתוב במחשב. היא עשויה להועיל גם לאדם למשתמש ממנו כוח הדיבור וגם לצורכי כלל האוכלוסיה, כדוגמת נהגים שניטל "לקרוא" תוך כדי נהיגה, למשל, לשמוע את המסרים שהם הרוצים בטלפון סלולרי. מקבלים השני הוא מנוע חיפוש של מילים לפי משמעותן ולא רק לפי היישום מנועי חיפוש רגילים, מקבלים מן המשתמש את המילה שהוא צורתן. ומנסים למצוא אותה מחרוזת האותיות בקבצים המצויים באינטרנט. מבקש מתוחכמים יותר, מחפשים לא רק את מחרוזת האותיות של מנועים אלא גם את נטיותיה וגם את אותיות השימוש המחוברות אליה. המילה, למשל, מי מי שיחפש את המלה "נשיא", יקבל בתוצאות את כל המילים כך כך היא הבסיס שלהן, כגון נשיאים, הנשיא, כשהנשיאים, ומהנשיא, שנשיא וכיוצא באלה. וכשנשיאנו הוא גם תנור אח כל כל מילה עברית כתובה יכולה לגלם מספר משמעויות. למשל, מי כידוע, פרה פרה (בהמה) באחד ממנועי החיפוש הקיימים, יקבל בתוצאות שיחפש מילים כגון כגון ה פ רה, ה פ רוֹת, ה פ רוֹת, פ רוֹת, ש ה פ רה, כ ש ה פ רה, ש פ רה גם גם באלה. באלה. תוצאות כאלה מתסכלות את המשתמש, שכן עליו לעסוק וכיוצא וכיוצא הזמן הזמן בסינון בסינון שורות שורות לא לא רלבנטיות. קיימות גם מילים שוות זו לזו בצורתן, כל כל לכל לכל אחת אחת מהן מהן יש יש משמעות אחרת. למשל, המילה "אח" מסמנת (1) אבל אבל לאותם לאותם ההורים ההורים (2), (2), מטפל מטפל קדם-רפואי, וגם וגם (3) (3) תנור חימום בנוי. בן בן ובו ובו שיר שיר חלק של של (3) חלק וכן (3) משפחה, וכן (2) משפחה, למגורים (2) מבנה למגורים (1) מבנה הוא (1) הוא "בית" "בית" החיפוש החיפוש.press מנועי מנועי או.press light או המילים light על המילים חשבו על ובאנגלית - חשבו שורות. ובאנגלית שורות. מספר מספר מזו מזו זו זו הן שונות שונות שבדיבור הן מילים שבדיבור בין מילים לא בין להבחין, לא יודעים להבחין, אינם יודעים אינם הרגילים הרגילים שונות במשמעות. במשמעות. אבל שונות בהגייה אבל שוות בהגייה שהן שוות מילים שהן בין מילים ולא בין ולא בהגייה, בהגייה, תוצאות תוצאות מקבל המון המון הוא מקבל הרגיל, הוא החיפוש הרגיל, במנוע החיפוש מידע במנוע מחפש מידע מחפש "כשאדם "כשאדם התבוננות התבוננות על יסוד יסוד בנוי על שלנו בנוי החיפוש שלנו "מנוע החיפוש אורנן. "מנוע אומר אורנן. אומר מיותרות", מיותרות", האנושי. הוא שונה מכל שאר מנועי החיפוש, בכך שהוא אינו קורא בקורא בקורא האנושי. הוא שונה מכל שאר מנועי החיפוש, בכך שהוא אינו קורא מילים וגם לא צירופי מילים בהתאם ל'הקשר הקצר' שלהן,אלא אלאהוא הוא קורא את המשפט כולו, ורק עלפי פי המשפט כולו נקבעת הקריאה המתאימה של המילה המבוקשת, ונבדק אם מילהזו זו היא במשמעות המבוקשת.על על כן, כשמשתמש מבקש מילה מסוימת, מוצגות לפניוכל כל משמעויות המילה שהוא מחפש, והוא מסמן את המשמעות המבוקשת.יש יש כאן שילובשל של תחביר ושל סמנטיקה, והמנוע פועל על יסוד מילון תחבירי-סמנטי מורכב שנבנה במיוחד לצורך זה". הרומן של פרופ' אורנן עם מדעי המחשב החל עוד בשנות ה- 50, כאשר עבד עם קבוצה של מתמטיקאים באוניברסיטה העברית בראשותושל של יהושע בר-הלל. "כעבור כמה שנים" הוא מספר, "שלחו אלי בחור מהמחלקה למדעי המחשב בבקשה ליצור תוכנה לדקדוק עברי. לשםכך כך למדתי את שפת בייסיק שהייתה אז בחיתוליה. ראיתי פוטנציאלרב רב בבלשנות באמצעות מחשב והחלטתי להעמיק וללמוד שפות מחשב נוספות". בשנת 1973, לאחר שלמד תיכנות ושפות באוניברסיטת אסקס באנגליה, נענה לבקשת המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטה העברית וערך סמינר משותף לתלמידי מדעי המחשב ולתלמידי החוג ללשון. פעילותו עוררה עניין בתעשייה וחברת IBM הזמינה אותו לשהות שנה כאורח במרכז המדעי שלה ולהשתתף בבניית תוכנות עזר לעיוורים ולחרשים. במרכז שהו גם כמה מחברי הסגל של הפקולטה למדעי המחשב בטכניון. אחד מהם, ניסים פרנסיז, הציע לערוך בטכניון סמינר דומה לזה שהיה באוניברסיטה העברית. אורנן נזכר: "התפעלתי מיכולת הלימוד הגבוהה של הסטודנטים בטכניון. הם גילו ענייןרב רב בחיבור שבין בלשנות למחשב". בעקבות כך, הצטרף אורנן למדעי המחשב בטכניון ומאזהוא הוא מובילשם שם את תחום הבלשנות החישובית". חיקוי של המוח פרופ' אורנן רואה את המחשב כמכשיר הדמיה לפעולות הלשוניותלפיהן לפיהן פועל האדם. ההנחה היא שבמוח האדם מתנהלת תוכנה מסובכת ומהירה שלפיה האדם יכול להביע, בדיבוראו או בכתיבה,את את מערכת המושגים המשקפים את המציאות וקשריהםזה זהלזה, לזה,ויכול ויכולגם גםלקלוט לקלוט ולהביןאת את מה שהוא שומעאו אואת את הסימנים הכתוביםשהוא שהוארואה. רואה.הבלשן הבלשןמתעניין מתעניין בבניית תוכנות מחשב שיידעולחקות לחקותאת אתפעולות פעולותהדיבור הדיבורוההבנה וההבנהשל של האדם הדובר והמאזיןאו אוהכותב הכותבוהקורא. והקורא. גישה זו זו אינה אינה הגישה הגישההשלטת השלטתאו אוהרווחת הרווחתבין ביןאנשי אנשיהמחשבים. המחשבים.בשנים בשנים האחרונות,עם עםהגידול הגידולהניכר הניכרבמהירות במהירותהחישוב החישובשל שלהמחשב המחשבוההתרחבות וההתרחבות החוסכות החוסכות אפשרויות אפשרויות שקיימות שקיימות התברר התברר שלו, שלו, האחסון האחסון יכולת יכולת של של הענקית הענקית לבנות לבנות פשוט פשוט הוא הוא הרעיון הרעיון עבריות. עבריות. מילים מילים של של ליצירה ליצירה מורכבת מורכבת תכנה תכנה כתיבת כתיבת כולן כולן את את לאחסן לאחסן העברית, העברית, השפה השפה של של הפועל הפועל נטיות נטיות כל כל את את להעתיק להעתיק או או מן מן הדרושה הדרושה הצורה הצורה את את לשלוף לשלוף פשוט פשוט הצורך הצורך ובעת ובעת המחשב, המחשב, בזיכרון בזיכרון הזה. הזה. הגדול הגדול המחסן המחסן

15 ÈappleÂÏÈÁ appleè ÓÏ Ó Ï Â יתרון הגישה הבלשנית הדוגל ביצירת המילים ממש (לעומת שליפתם מטבלאות ענקיות) בולט כשמביאים בחשבון את הטפטוף הבלתי פוסק של מילים חדשות בלשון. אם אתה עוסק בחוקים, כל מילה חדשה תקבל את הנטיות הנכונות בדיוק כמו כל מילה קיימת, אבל אם המילה החדשה איננה נמצאת באוסף הקיים, המחשב לא יוכל לעשות דבר. אורנן ממחיש את התהליך באמצעות הדוגמה הבאה: "ניתן ליצור עבור המחשב חוק שבכל פעם שמוסיפים לבסיס הפועל בעבר את הסיומת -תי (ti) נוצרת צורת גוף ראשון. אולם חוק זה יוביל את נטיית דיב ר לצורה דיב רתי diberti (במקום.(dibarti על מנת למנוע עיוות זה יש צורך להוסיף על החוק פרט נוסף: התנועה האחרונה בצורת הבסיס חייבת להיות a. "תוכנת תרגום בלשנית, היא היישום השלישי שמתכנן אורנן, וגם כאן נבדלת הגישה של הבלשן מגישת מי שמטרתו העיקרית היא להשיג תוצאות מהירות בהשקעת זמן מועטת ככל האפשר. גם תוכנת התרגום חייבת להביא בחשבון את כל המשפט ואף את הפיסקה שהמשפט נתון בה. "גם בתחום זה התפתחה גישה של חיפוש השכיחות הגבוהה ביותר של ø ÈÈ ÙÈ מהפסקת הלימודים בתיכון, בשל פיצוץ מוקש שהוכן לבריטים, ועד לניהול מעבדה לשפות טבעיות בפקולטה למדעי המחשב. 83 שנים מרתקות פרופ' עוזי אורנן, יליד ירושלים המנדטורית, לא סיים את התיכון בשל תאונת פיצוץ שאירעה ב בעת הכנת מוקשים במחתרת האצ''ל. בשנת 1944 נתפס והוגלה למחנות המעצר הבריטיים באריתריאה, סודן וקניה. הוא ישב במעצר עד לפירוק המחנות וחזר עם אחרוני הגולים ביולי במחנות המעצר לימד את חבריו למחנה דקדוק עברי. תוצאת הקורסים הייתה הספר ''דקדוק הפה והאוזן'', שנעשה אחר כך לספר לימוד מבוקש. עם שובו לארץ, החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, ולימים התמנה לפרופסור ללשון העברית. ב הצטרף לפקולטה למדעי המחשב בטכניון. במחנות המעצר לימד את חבריו למחנה דקדוק עברי. תוצאת הקורסים הייתה הספר ''דקדוק הפה והאוזן'', שנעשה אחר כך לספר לימוד מבוקש ללימודי דקדוק ב נבחר כחבר מלא באקדמיה ללשון העברית. בין ספריו: ''מילון המילים האובדות'', ''המשפט הפשוט'', ''נטיית הפועל בתרשימי זרימה'', ''תורת ההגה של העברית החדשה'' ועוד. במסגרת פעילותו האקדמית בתחום הבלשנות פיתח את הכתב הפונמי לעברית, שהתקבל כתקן בינלאומי על ידי,ISO ארגון התקינה העולמי. מילה, וכן חיפוש המשמעות השכיחה ביותר שלה. טקסטים מקבילים בשתי שפות אפשרו גם הופעת גישה של "תרגום על פי אוסף דוגמאות". אם מישהו כבר טרח לתרגם לצרפתית משפט מסוים שנכתב באנגלית, מדוע יש צורך להתייגע שוב בתרגומו? רובנו נעדיף למצוא אותו באוסף המוכן מראש. אבל ברור שאם נצליח לגלות - ביגיעה רבה - את חוקי התרגום, לא נזדקק לאוסף התרגומים הזה ולא לחקירת השכיחויות של משמעויות המילים." 50 שנות מחשב פרופ' עוזי אורנן חווה באופן אישי את התפתחות המחשב, החל משלב ניקוב הכרטיסים ועד לימים אלה, שבהם פעוטות בני 3 כבר יושבים מול המסך המרצד. לסיכום הוא אומר "אני שמח שזכיתי ליהנות מהקדמה הטכנולוגית ולחוות באופן אישי את התפתחות המין האנושי, שתפסה תאוצה אדירה בתקופת פעילותי. מניסיוני אני יכול לומר לסטודנטים צעירים שאין פנטזיה שלא ניתן להגשים". היסטוריה מהלכת במקביל לפעילותו האקדמית היה אורנן מעורב בעיצוב פניה של המדינה והחברה הישראלית. כבר בשנות ה- 50 היה ממובילי המאבק על דמותה של ישראל כמדינה חילונית, כאשר ייסד את קורס לדקדוק עברי במחנה באריתריאה, 1947 ''הליגה למניעת כפיה דתית''. בשנות ה- 70 שימש כיו''ר התנועה החילונית הישראלית. בשנים האחרונות פעיל פרופ' אורנן בהצהרת ''אני ישראלי'', המכוונת להשגת שוויון אזרחי מלא ולביטול אפליות דתיות ועדתיות בישראל. דעותיו ורעיונותיו בנושאים אלה קיבלו ביטוי בחיבוריו ''שבת בלי כבלים'' (1950), ''נישואים אזרחיים'' (1955), ו''האם אתה יהודי''.(1961)

16 סלולארי תחת האזנה שלוש שנים אחרי שפיצחו את צופן מכשירי הסלולאר, מגלים חוקרי הטכניון כי דבר לא השתנה. לדברי פרופ' אלי ביהם, חולשות הצופן נותרו בעינן. (מימין לשמאל) אלעד ברקן, פרופ' אלי ביהם, נתן קלר לפני שלוש שנים שלחו פרופ' אלי ביהם והדוקטורנטים אלעד ברקן ונתן קלר את תוצאות המחקר שלהם בנושא פריצת מערכת ההצפנה של רשת הטלפונים הסלולריים לרשויות ה-.GSM השלושה קיוו שהאחראים יתקנו את הבעיה, המאפשרת גניבת שיחות והתחזות למשתמשים בטלפונים סלולריים בכל העולם, לפחות בדורות הבאים של הטלפונים. ומה השתנה מאז? כנראה שלא הרבה. המחקר בטכניון חשף דרך יעילה לשבור את מערכת ההצפנה של שיחות ברשתות.GSM צוות החוקרים הציג את ממצאי המחקר בכנס להצפנה "קריפטו 2003" שהתקיים בקליפורניה. הממצאים עוררו עניין רב בקרב חברות סלולריות ויצרני ציוד, אולם אף לא אחת מהחברות הגיבה באותו הזמן. לאחר פיצוח הצופן ניתן להאזין לכל שיחה, ולחייג בשם כל אחד שהאזינו לו לאחרונה, ועל חשבונו. בכך ניתן להזדהות כמישהו אחר בפני מי שמסתמך על זיהוי מספר המתקשר בלבד פתרון הבעיה עליה הצביעו החוקרים הישראלים חייב את החברות הסלולריות, בין היתר, להחליף את כל המכשירים שבידי המנויים, מה שברור כי לא היה כלכלי. לאחר שהתאוששו מהממצאים, החל להתפתח מחקר רב בנושא בקהיליית ה -.GSM GSM הוא אחד משני התקנים הנפוצים בעולם לשירות סלולארי. בעולם קיימות כ- 690 חברות סלולר המספקות שירותים בתקן,GSM ל- 1.7 מיליארד מנויים. תקן GSM פותח בשנות השמונים ויועד לשימוש באירופה. לשם כך פותח צופן, ואח"כ פותחה גרסה חלשה יותר של הצופן לייצוא לשאר העולם. החלש עוזר לפצח את החזק "צופן ה- GSM היה ידוע כחלש", אומר ביהם, "אולם לא העריכו עד כמה. למעשה גילינו שניתן לשבור אותו על-ידי האזנה לשידור המוצפן בלבד. הסיבה לכך נובעת משימוש לא נכון בצופן במערכת ה-.GSM הדבר המצחיק הוא, שאם היו משתמשים נכון בצופן, ההצפנה היתה לא רק יותר בטוחה, אלא גם יותר מהירה". לדבריו, לאחר פיצוח הצופן ניתן להאזין לכל שיחה ולחייג בשם כל אחד שהאזינו לו לאחרונה, ועל חשבונו. בכך ניתן להזדהות כמישהו אחר בפני מי שמסתמך על זיהוי מספר המתקשר בלבד. לדוגמה, אם הבנק מזהה את הלקוח על סמך מספר הטלפון של המתקשר בלבד (באמצעות מנגנון השיחה המזוהה caller-,(id הוא עלול לתת למתחזה סמכויות לפעול בחשבון שלא כדין. פרופ' ביהם, קריפטאנליסט, מנתח אלגוריתמים וממציא בעל שם עולמי, מוסיף כי "דרך נוספת לשבור את הצופן החזק מתאפשרת על-ידי שימוש בצופן החלש, תוך ניצול העובדה ששניהם מותקנים בטלפון ושהטלפון לא יודע בזמן קביעת המפתח באיזה צופן עומדים להשתמש. חולשה

17 בסיסית זו קיימת גם במכשירי הדור השלישי, אך לא ניתן לנצלה בקלות מפני שהצפנים הוחלפו בחזקים יותר". אם הבנק מזהה את הלקוח על סמך מספר הטלפון של המתקשר בלבד (באמצעות מנגנון השיחה המזוהה,(caller-id הוא עלול לתת למתחזה סמכויות לפעול בחשבון שלא כדין באוגוסט 2005 חשפו ביהם וברקן תוצאות מחקר נוסף שבו הם מראים שצופן GSM החזק ניתן לשבירה ביעילות על-ידי שימוש בטכניקות אחרות, פשוטות יותר מאלה שבהן השתמשו קודם. טכניקות אלה בוחנות את המיתאם בין השידור המוצפן לתוכן הזיכרון של הצופן בזמן ההצפנה ומסוגלות לשחזר את המצב הפנימי של הצופן. באופן כזה, תוך האזנה ל- 4 דקות שידור, אפשר למצוא את מפתח הצופן בסיכוי הצלחה העולה על 90%. בעבודה זו השתמשו ביהם וברקן במספר חולשות שמצאו במבנה הצופן שלא היו ידועות קודם. קודם היא מנפחת את המידע העובר בה כדי לתקן שגיאות שעלולות להכנס כתוצאה מרעשים בשידור, ורק לאחר מכן היא מצפינה אותו, במקום להיפך. עובדה זו מאפשרת לתוקפים לנצל תלויות בין הביטים שבצופן וכך לשבור אותו. החוקרים גילו איך ניתן לפצח את צפני ה- GSM כבר בשלב הצילצול, אפילו לפני תחילת השיחה, ולהאזין לה בהמשך. כמו כן, הראו כיצד לבנות מתקן שבאמצעותו ניתן לגנוב שיחות ואף להתחזות לבעל המכשיר. ביהם מספר כי אלגוריתמי ההצפנה של מערכת ה- GSM היו סודיים עד שחוקר בשם מרק בריצ'נו הצליח ב לגלות אותם ע"י הנדסה-לאחור של מכשירי הטלפון. מאז, נעשו נסיונות רבים בעולם לפצח את הצפנים. ניסיונות אלה חייבו את ידיעת תוכן השיחה בדקותיה הראשונות, כדי לפענח את המשכה. מאחר שלא היתה כל דרך לדעת את תוכן השיחה, לא הגיעו ניסיונות אלה לשלב המעשי. "המחקר שלנו", הוא אומר, "מוכיח שקיימת אפשרות לפצח את הצפנים מבלי לדעת דבר על תוכן השיחה". חולשת הצופן עולה בתיעוד ה- GSM הרעיון לחקור את אפשרות הפריצה של מערכת ה- GSM עלה כבר מתיעוד המערכת. "יום אחד" מספר ביהם "הגיע אלי אלעד ברקן ואמר לי שקרא את התיעוד של ה-,GSM שממנו עולה כי לא משתמשים נכון בצופן. לא האמנתי ושלחתי אותו לבדוק שוב. הוא הביא לי את המסמך ולמרות זאת המשכתי לא להאמין. כך התחיל המחקר במסגרת הדוקטורט של ברקן בתחום הקריפטוגרפיה חקר הצפנים, ולבסוף הסתבר שהוא צדק." הטכניקות בוחנות את המיתאם בין השידור המוצפן לתוכן הזיכרון של הצופן בזמן ההצפנה. תוך האזנה ל 4 דקות שידור, אפשר למצוא את מפתח הצופן בסיכוי הצלחה העולה על 90%. במחקר, שתוצאותיו פורסמו ב- 2003, גילה ברקן תקלה חמורה במערכת האבטחה של ה-.GSM הוא מצא כי המערכת עובדת בסדר לא נכון. sms לבקהאם בשנים האחרונות היו מספר מקרים של האזנות למפורסמים באמצעות הטלפונים הסלולריים. דוגמא לכך היא האזנות להודעות ה- sms של ויקטוריה בקהאם, רעייתו של הכדורגלן דיוויד בקהאם, שהתפרסמו לפני שנה. במקרה אחר שנודע בשנים האחרונות הוא האזנה לטלפונים סלולריים של 100 פוליטיקאים ובעלי תפקידים ביוון ובכלל זה ראש ממשלת יוון וגורמים בשגרירות האמריקאית באתונה. ההאזנות בוצעו על-ידי גורמים אלמונים בתחילת שנת 2005, באמצעות שתילת תוכנה במערכות חברות הטלפון. הפרשה התפוצצה כאשר טכנאי של אריקסון גילה את התוכנה במערכת. מקרה מפורסם של האזנות המוניות לטלפונים סלולריים בישראל נודע כ"פרשת ההאזנות" שבה התגלו האזנות לאישי ציבור ולפוליטיקאים, ובה נכרכו שמותיהם של המו"לים של העיתונות היומית בארץ. בפרשה זו, ההאזנה היתה למכשירים בטכנולוגיה פשוטה יותר, ברשת האנלוגית של פלאפון.

18 מועדון הלינוקס חברותי למשתמש מועדון הלינוקס החיפאי, הנפגש פעם בשבועיים בפקולטה, הפך למקור ידע ייחודי בעולם. הצצה קצרה לעולם שמחוץ לחלונות מאת אור דונקלמן המועדון תרם מספר תרומות לעולם התוכנה החופשית והפתוחה, שניצבות בחזית פיתוח התוכנה. חלק מהתרומות עוסק בליבת מערכת לינוקס, בעוד חלק אחר עוסק בתמיכה בציוד תקשורת ישראלי. בין התרומות ניתן למצוא את תכנת syscalltrack שעוקבת אחרי קריאות מערכת ההפעלה (לצרכי ניהול המערכת), פיתוח התקן (driver) למודם Apache(R) ADSL-USB ותוכנה המדמה את כפתור החלפת השפה הקיים בחלונות לסביבת לינוקס. כ- 166 הרצאות ניתנו עד כה במסגרת המועדון, מלבד שבעה מחזורי "ברוכים הבאים ללינוקס". אלה הפכו את 'חיפוקס' למאגר ידע ייחודי בעולם בתחום הלינוקס והתוכנה החופשית. תבנית המועדון ופעילותו, שהועתקה למספר מקומות אחרים בארץ (ביניהם אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית), מעידה כי גם קהילת הלינוקס הישראלית רואה ב'חיפוקס' מקור לגאווה. לפרטים נוספים - מועדון הלינוקס החיפאי ("חיפוקס") הוקם באוגוסט 1999, תחת חסותה של המעבדה למערכות הפעלה של הפקולטה למדעי המחשב. מטרתו המקורית של המועדון היתה להיות מקום מפגש למתכנתים ומפתחים, היכולים לסייע בקידום מערכת ההפעלה החופשית לינוקס וסביבת העבודה שלה. הקמת המועדון הביאה להתגבשותה של קהילת משתמשים הנפגשת פעם בשבועיים בבניין הפקולטה כדי לחלוק ידע בנוגע למערכת לינוקס. פעם בשנה, משתתף המועדון בהפקת אירועי "ברוכים הבאים ללינוקס", בהם מוצגת סביבת העבודה של לינוקס לאנשים הנתקלים בה לראשונה. סטודנטים רבים בפקולטה מנצלים את סדרת ההרצאות הזו לצורך נחיתה רכה לתוך אותה מערכת הפעלה בכל מפגש נותן אחד מחברי המועדון (או אישיות לינוקס ישראלית) הרצאה בנושאים הקשורים ללינוקס (מערכות,Unix תקשורת נתונים, אבטחת מידע וכו'). ההרצאות פתוחות לקהל הרחב ללא תשלום. את עיקר הדיונים הטכניים אפשר לשמוע במהלך ההפסקות, ובהם מייעצים חברי המועדון איש לרעהו בנושאי תפעול המחשב שלהם. בנוסף, פעם בשנה, משתתף המועדון בהפקת אירועי "ברוכים הבאים ללינוקס", בהם מוצגת סביבת העבודה של לינוקס לאנשים הנתקלים בה לראשונה. סטודנטים רבים בפקולטה מנצלים את סדרת ההרצאות הזו לצורך נחיתה רכה לתוך אותה מערכת הפעלה אשר עימה הם עובדים במספר קורסים פקולטיים. במהלך אירועי "ברוכים הבאים ללינוקס" אף נערך יום לינוקס אשר בו עוזרים חברי המועדון בהתקנת המערכת לחפצים בכך. לינוקס, לא מה שחשבת 1. לינוקס נכתבה ע"י סטודנט פיני בשם לינוס טורוולדס ויצאה לאויר העולם באוגוסט לינוס שלח הודעת דואר אלקטרוני בה הוא דיווח על מערכת הפעלה שהוא כתב כחלק מפרוייקט בקורס מערכות הפעלה, והופתע לקבל הצעות לשיפורים ותיקונים מכל רחבי העולם. 2. הפינגווין הפך להיות החיה המזוהה עם לינוקס לאחר שהתברר שכאשר לינוס היה צעיר הוא ננשך ע"י פינגווין. 3. לינוקס היא בעצם ליבת מערכת ההפעלה. רוב הפצות הלינוקס מגיעות עם מעטפת גרפית ותוכנות שירות, ולכן יש רבים הקוראים למערכת בשם GNU/Linux לכבוד פרויקט GNU שאחראי על כתיבת רבות מהתוכנות הללו. 4. מוצרי אלקטרוניקה רבים מריצים את ליבת לינוקס, דוגמת נתבים, מודמי,ADSL טלפונים ניידים, ואפילו קופסאות של חברת הכבלים.HOT 5. קוד המקור של ליבת לינוקס הניתנת להורדה מהאינטרנט תופס כ- 350MB זכרון. 6. כתבה זו נכתבה על מערכת "לינוקס" עם תמיכה מלאה בעברית, נערכה במערכת "חלונות" ועוצבה למגזין במחשבי מקינטוש.

19

20 כשבכרטיס היה חור המחשב הווירטואלי הראשון המחשב הראשון היה על נייר, אבל במחלקה ללימודי מדעי המחשב שהוקמה בטכניון צפו כבר אז את העתיד. כך הוקמה הפקולטה, לפני 37 שנים סיפורה של הפקולטה הראשונה בישראל ללימוד מדעי המחשב (לתואר ראשון) מתחיל ב- 1 באוקטובר, 1969, בחדר 402 של בניין פישבך להנדסת חשמל בטכניון, עם קומץ של 4 חברי סגל. לרשות הפקולטה, שהוגדרה אז כ"מחלקה" למדעי המחשב, עמד מחשב אחד (360,(IBM ששירת למעשה את כל הטכניון. המילה היי-טק טרם נבראה. האתגר העיקרי והדחוף שעמד בפני המחלקה היה להעמיד דור של מדעני מחשב, אשר יוכל למסד ולפתח תחום זה בישראל. היוזמה להקמת ה"מחלקה" היתה של פרופ' אברהם ("אברשה") גינצבורג. על המהלכים שהובילו אותו ליוזמה הוא מספר: "במסגרת שנת שבתון ב- 1965, הגעתי לאוניברסיטת קרנגי-מלון בפיטסבורג שבארה"ב ביום בו פתחו את המחלקה למדעי המחשב. במשך שנתיים עבדתי שם, ולמדתי את החשיבות הרבה של פיתוח הענף החדש, המשלב תאוריה עם מעשה. האמנתי שהתחום יתרום רבות להתפתחותה ולחוסנה של מדינת ישראל ברמה המדעית והמעשית". "הגעתי לאוניברסיטת קרנגי מלון בפיטסבורג שבארה"ב ביום בו פתחו את המחלקה למדעי המחשב. למדתי את החשיבות הרבה של פיתוח הענף החדש, והאמנתי שהתחום יתרום רבות להתפתחותה ולחוסנה של מדינת ישראל ברמה המדעית והמעשית" בשנת 1967, עם שובו מהשבתון, מונה פרופ' גינצבורג כחבר בוועדה הבין-פקולטית ללימודי תואר שני במדעי המחשב. זמן קצר לאחר מכן פנה לנשיא הטכניון, פרופ' אלכסנדר גולדברג ז"ל, בהצעה להקים את המחלקה, שתכשיר בוגרים במדעי המחשב גם לתואר ראשון. "זה היה באביב 1969", נזכר גינזבורג. "חצי שנה לאחר מכן נפתחה המחלקה עם קבוצה קטנה של כ- 10 סטודנטים שנרשמו לשנה השלישית, והגיעו מהפקולטות להנדסת חשמל ולמתמטיקה, וביניהם 4 בנות מכימיה, שהיו הפתעה גדולה. שנה לאחר מכן המשכנו לגייס סטודנטים לשנה שלישית, ובמקביל החלו ללמוד במחלקה 30 סטודנטים שנרשמו לשנה א'". דור המייסדים מחזור הבוגרים הראשון סיים את לימודיו בשנת 1972, כאשר, במקביל, החלה המחלקה להכשיר סטודנטים לתואר שני ושלישי. המשימה המרכזית שעמדה בפני גינצבורג היתה גיוס חברי סגל. אחד הראשונים שנעתרו בשמחה לאתגר החדש היה פרופ' מיכאל יואלי מהפקולטה להנדסת חשמל. פרופ' יואלי התחיל ללמד מחשבים בפקולטה להנדסת חשמל עוד לפני שהיה מחשב בטכניון: "הצגתי בפני הסטודנטים מחשב וירטואלי, שקראתי לו 'סימפלקס' (פשוט). לימדתי אותם לתכנת אותו באופן וירטואלי על גבי נייר. על בסיס המחשב הוירטואלי בנו הסטודנטים 'מחשב' מרכיבים פשוטים, שפעל במעבדה של הפקולטה". בשנת 1965 נסע יואלי למכון ויצמן, שם פותח המחשב הראשון בישראל. הוא השתתף שם בקורס לתכנות המחשב והביא את הידע לטכניון. כך הפך למומחה לענייני מחשבים בטכניון, וצירופו למחלקה

21 החדשה למדעי המחשב היתה טבעית. בהמשך כיהן יואלי כראש המחלקה, לאחר שפרופ' גינצבורג מונה למשנה לנשיא הטכניון. יואלי, היום בן 89, עדיין ממשיך לעסוק בענייני מדעי המחשב. בימים אלה הוא יושב בביתו שבחיפה וכותב ספר בתחום הנדסת המחשבים, שמיועד להשתלב בתכנית הלימודים של הפקולטה. פרופ' עזריה פז הגיע למחלקה למדעי המחשב מהפקולטה למתמטיקה ב ושימש כחבר סגל עד שפרש לגמלאות בשנת פרופ' פז היה גורם פעיל בהתפתחות הפקולטה וכיהן כדיקן במשך שתי קדנציות רצופות מ פרופ' אליעזר קנטרוביץ שייך אף הוא לדור המייסדים. קנטרוביץ, שניהל את מרכז המחשבים של הטכניון (מרכז מחשבים של מחשב אחד, כזכור) הצטרף למחלקה מיד עם הקמתה. IBM חיפשה מקום בשנת 1971, קיבלה המחלקה הצעירה למדעי המחשב חיזוק נוסף מכיוון לא צפוי. יוסף (ג'ו) רביב ז"ל, איש IBM בישראל, פנה לפרופ' גינצבורג בהצעה לפתוח מכון מחקר של החברה בסמוך למחלקה. "מקום היה אז משאב יקר", מספר גינצבורג, "אך להקמת המכון במחלקה היה בעיניי ערך רב. פתיחת מכון המחקר נתנה חיזוק מוראלי לסגל ולסטודנטים". שנתיים לאחר פתיחת המחלקה חלה התקדמות, כאשר לרשות הפקולטה להנדסת חשמל והמחלקה למדעי המחשב הועמד מחשב חדש, והן הפעילו אותו לסירוגין. זו היתה התקדמות מהמחשב הראשון, שעמד אז במרכז המחשבים של הטכניון ושירת את כל המוסד. בתקופה זו, נזכר פרופ' קנטרוביץ', הסתובבו הסטודנטים של מדעי המחשב בטכניון עם כרטיסי ניקוב של IBM בדש חולצתם, סמל סטטוס המעיד על כך שהם תלמידי המחלקה. שנתיים לאחר פתיחת המחלקה חלה התקדמות, כאשר לרשות הפקולטה להנדסת חשמל והמחלקה למדעי המחשב הועמד מחשב חדש והן הפעילו אותו לסירוגין. זו היתה התקדמות מהמחשב הראשון, שעמד אז במרכז המחשבים של הטכניון ושירת את כל המוסד בסוף שנות ה- 70 תרם הנרי טאוב, יהודי אמריקני, מהדמויות המובילות בהתפתחות הפקולטה, את ציוד המחשוב הראשוני, שכלל מחשב VAX של חברת דיגיטל ומסופים לחברי הסגל. במהלך שנות ה- 80 נבנה חדר מחשבים ראשון לסטודנטים, במשותף לפקולטות לחשמל ומדעי המחשב, בו הוצבו מסופים שחוברו למחשב זה. בסוף שנות ה- 80 ובשנות ה- 90 הצטיידה הפקולטה במחשבי PC לסגל ולסטודנטים ונבנו חדרי מחשבים נפרדים לסטודנטים של מדעי המחשב ולסטודנטים של הנדסת חשמל. תרומת התעשייה הישראלית למיחשוב הפקולטה היתה רבה בשנים אלה. חברת אינטל תרמה ציוד מחשוב וכיתת מולטימדיה, HP תרמה 100 תחנות עבודה לסטודנטים, שרתים, יחידות אחסון מידע ומדפסות בסך 1.4 מיליון דולר, וחברת סאן הקימה בפקולטה "חוות מחשבים", שכללה 75 עמדות מחשבים אישיים ו- 35 תחנות עבודה מתוצרתה. העניין במחלקה למדעי המחשב היה רב כבר בשלבים הראשונים להקמתה. קצב הגידול שלה היה מהיר, ובשנת 1980 היא זכתה להכרה כפקולטה לכל דבר בטכניון. בשנות ה- 80 היו בפקולטה כ- 20 חברי סגל והיא העמידה כ- 50 בוגרים מדי שנה. בשנות ה- 90 עלה מספר חברי הסגל ל- 45 ומספר הבוגרים נע בין 200 ל- 300 בשנה. מספר הסטודנטים הכולל עלה על 1,200 איש. בתקופה זו נחשבה הפקולטה למרכז המדעי המוביל בתחום מדעי המחשב בישראל. היא התפתחה לגדולה בישראל ואף ברמה עולמית, וזכתה כבר אז למעמד של יוקרה בינלאומית. משבר הנטישה למרות ההתפתחות המרשימה, בשנת 1985 החליטו כעשרה חברי סגל לעזוב את הפקולטה לטובת מקורות פרנסה אטרקטיביים בארץ ובחו"ל. הסיבה לעזיבה, מסביר פרופ' פז, היתה תנאי השכר הזעומים להם זכו, בעיקר חברי סגל צעירים. כתשובה לכך הקימה תעשיית ההיי-טק הישראלית קרן מיוחדת שדאגה לתוספת שכר עבור חברי הסגל הצעירים בפקולטות להנדסת חשמל ובמדעי המחשב. בנוסף יזם הנרי טאוב את פרסי טאוב לחברי סגל מצטיינים. הבניין החדש היוקרה הבינלאומית וקצב הגידול המהיר לא מנעו את נדודי הפקולטה בין בניינים שונים, כאשר היא סובלת מ-"מצוקת דיור". רק כעבור 30 שנה שוכנה בבניין משלה שתוכנן לפי צרכי הסגל והסטודנטים. ב- 1995, כאשר פרופ' פז נכנס לתפקיד דיקן הפקולטה, הוא לקח על עצמו את המשימה של הקמת בניין חדש לפקולטה. נשיא הטכניון דאז, פרופ' זאב תדמור, נרתם לפרויקט וגייס למימון הבניין גורמים רבים, ביניהם הסניף של אגודת דורשי הטכניון בבוסטון, ארה"ב, אגודת דורשי הטכניון בישראל ובכללם שרי אריסון, וממשלת ישראל. אולם התורם המרכזי, שבזכותו התאפשרה הקמת הבניין ואכלוסו בשנת 2000, היה אותו הנרי טאוב שתרם בשלב הראשון כ- 4 מיליון דולר. פז מספר: "הכסף הספיק לבניית השלד ומעט מפנים הבניין, אולם החלטנו להתחיל בפרוייקט, בניהולו של פרופ' צבי כוכבי. לאחר השלמת תכנית הבניין הביע הנרי טאוב חוסר שביעות רצון, כיוון של דבריו לא היתה בה התייחסות מספקת לצרכי הסטודנטים. השינויים הנדרשים, בישר לו כוכבי, יהיו כרוכים בעלות נוספת של 3 מיליון דולר. "במקום", מספר פז, "התייעץ טאוב עם מנהל העסקים שלו. לאחר מספר דקות הוסיף תרומה נוספת של 3 מיליון דולר". וכך נכנסה הפקולטה למאה העשרים ואחת עם בניין ראוי".

22 ליצור עולם טוב יותר מיהו הנרי טאוב, כיצד התגלגל מולטי מיליונר אמריקאי לקשר חם ומתמשך עם הפקולטה וכיצד נראית תרומה עקבית לאורך שנים, של אדם המעניק גם את אישיותו. פרופיל הנרי טאוב (ימין) ומשפחתו בתחילת שנות ה- 70 הגיע הנרי טאוב, מעשירי ארה"ב, לביקור בן שבוע בישראל. חברו, נורמן זיידן, שהיה חבר בקורטריון (מועצת המנהלים) של הטכניון, ניצל את ההזדמנות והביאו לביקור קצר בטכניון. על התרשמותו מהביקור אומר טאוב: "הייתי נפעם. הבנתי שהטכניון הוא מוביל הקידמה הטכנולוגית של ישראל וכך זה יימשך". מאז אותו ביקור, הפך טאוב לאחת הדמויות המרכזיות בחיי המוסד בכלל והפקולטה למדעי המחשב בפרט. טאוב הוא אחד התורמים הגדולים ביותר של הטכניון ואדם פעיל, המכיר היטב את הנפשות הפועלות ועוזר לקדם את הטכניון למקום המכובד בו הוא נמצא היום בקהילה המדעית בעולם. טאוב תרם, לדברי ותיקי הטכניון, לא רק את כספו ואת קשריו בקהילה היהודית בארה"ב, אלא גם את אישיותו. מעורבותו של טאוב ותרומותיו למוסד הובילו למינויו בשנות ה- 70 לראש אגודת דורשי הטכניון בארה"ב, הזרוע של הטכניון האחראית לגיוס תרומות בארה"ב. ב הוא מונה לעמוד בראש הקורטוריון של הטכניון, תפקיד בו כיהן כ- 13 שנים. הבריחה לתעשייה "ללא הנרי טאוב כל זה לא היה קורה". משפט זה שגור בפיהם של ותיקי הפקולטה למדעי המחשב כאשר הם מדברים על הישגיה. הפקולטה למדעי המחשב נהנתה מתרומות רבות ממנו. הנרי טאוב, כך מתברר, לא הסתפק רק בתרומה כספית, שניתנה ברוחב לב במשך כ- 30 שנה. הוא גם עקב מקרוב אחר התפתחותה של הפקולטה וגילה מעורבות פעילה בפרוייקטים שונים. הדחיפה המשמעותית הראשונה היתה כאשר תרם טאוב את ציוד המחשוב הראשוני למחלקה הצעירה בסוף שנות ה- 70. בתקופת זו, בעת כהונתו של פרופ' אברהם למפל כדיקן הפקולטה, התהדקו במיוחד היחסים בין הפקולטה לטאוב. בשנות ה- 80, כאשר חברי סגל רבים עזבו לתעשייה בעקבות תנאי השכר הגרועים בטכניון, נזעק טאוב וייסד קרנות למתן פרסי הצטיינות והלוואות לדיור לחברי סגל של מדעי המחשב והנדסת חשמל. מאוחר יותר מימן גם הצטיידות בתחנות עבודה מתקדמות מתוצרת.Sun מספר פרופ' צבי כוכבי, שהיה דיקן הפקולטה באותם ימים: "לאחר שהנרי התחייב לממן את רכישת תחנות העבודה, הוא פנה אלי ואמר: 'דאגנו לחברי הסגל, ועכשיו כיצד נדאג לילדים?' ב-'ילדים' הוא התכוון לסטודנטים. עניתי לו שאכן אנו זקוקים לחוות מחשבים גם בשביל הסטודנטים, וכך נולדה חוות המחשבים ע"ש טאוב בקומה השנייה של בניין פישבך." בשנות ה 90 סבל הטכניון מבעיות ניהול קשות, שהתבטאו בסכסוכים ובקונפליקטים רבים. טאוב נהג להגיע לישראל לעתים קרובות על מנת לפתור סכסוכים. לפחות שש פעמים בשנה טאוב מלווה את הפקולטה מתחילת דרכה. הבניין הראשון בו שוכנה הפקולטה נתרם ע"י טאוב ושימש את מרכז המחשבים הטכניוני. כשהבניין השני בו שוכנה הפקולטה, בנין פישבך - שעבר בירושה מהפקולטה

23 האוטובוס ללקוחות להנדסת חשמל היה צר מלהכיל, התגייס טאוב ונתן דחיפה עצומה בדמות תרומה של מיליונים רבים להקמת הבניין האלגנטי והפונקציונאלי החדש של הפקולטה, שנחנך בשנת ללא תרומה זו, הבניין לא היה קם. הבניין החדש איפשר לפקולטה להיכנס למאה העשרים ואחת בצורה הראויה לפקולטה מובילה בטכניון בעיצומה של המראת שטח ההיי-טק בארץ ובעולם. פרופ' כוכבי מספר: "באמצע שנות התשעים הבנו שלא נוכל להמשיך בבניין פישבך. בישיבה שהיתה לי עם הנרי טאוב לאחר שתרם את חוות המחשבים בבניין פישבך, שאל אותי:"מילאנו את משאלותיך. עכשיו ספר לי מהם חלומותיך". הרעיון להקמת החברה נולד כאשר נכנס טאוב באקראי למפעל קטן לתפירת בגדים באזור ה"שמעטאס" בניו יורק ביום תשלום המשכורות, וראה כיצד כל העובדים מתרוצצים סביב עניין זה "סיפרתי לו את החלום שלנו לבניין חדש ומודרני לפקולטה חשובה ומובילה כמדעי המחשב". וכך היה. "ההחלטה לקרוא לבניין הפקולטה ע"ש מרלין והנרי טאוב", מספר פרופ' עזריה פז, דיקן הפקולטה בזמן המעבר לבניין החדש, "לא נבעה רק מהיותם התורמים המרכזיים להקמתו. ביחד עם פרופ' כוכבי, שהוביל את תכנון ובניית הבניין מטעם הפקולטה, היו טאוב ורעייתו מעורבים בפרויקט לכל אורכו, ומרגשת ביותר היתה התייחסותם לצרכי הסטודנטים. כאשר התברר להם שתקציב הבנייה, שיועד במקור לארבע קומות, אינו מאפשר לספק צרכים אלו באופן ראוי, מייד תרמו סכום נוסף לבניית מספר קומות נוספות עבור מעבדות וכיתות לימוד לסטודנטים". בשנת 1949, לאחר סיום לימודיו בחשבונאות באוניברסיטת ניו-יורק, יזם הנרי טאוב יחד עם אחיו וחבר נוסף - פרנק לאוטנברג - לימים סנאטור ממדינת ניו ג'רסי, את הקמת חברת (ADP) Automatic Data Processing שעסקה בחישוב והדפסת תלושי שכר. הרעיון להקמת החברה נולד כאשר נכנס טאוב באקראי למפעל קטן לתפירת בגדים באזור ה"שמעטאס" בניו-יורק ביום תשלום המשכורות, וראה כיצד כל העובדים מתרוצצים סביב עניין זה, מאחר שמנהל החשבונות של המפעל היה חולה. טאוב הבין מייד את הצורך במערכת אוטומטית שתטפל בעניין המשכורות, ואת הפוטנציאל העסקי הטמון בה. הוא רכש מחשב קטן שבאמצעותו ביצע את חישובי השכר והדפסת התלושים, וכך החברה יצאה לדרך. תחילה מוקמה החברה במשרד קטן מעל חנות גלידה בעיירה קטנה בניו-ג'רסי. באותם ימים נהג טאוב להכניס את התלושים והצ'קים לתיק ולנסוע באוטובוס לפזר אותם בין לקוחותיו. השנה הראשונה לפעילות החברה הסתיימה ברווח של 2,000 דולר. בשלב מסוים חתמה ADP על חוזה עם ממשלת ארה"ב, ועד היום היא אחראית על תשלום המשכורות לכלל העובדים הפדראליים של ארה"ב. החברה התפתחה במהירות רבה, הונפקה בבורסה של ניו-יורק, ובגיל 40 כבר היה הנרי טאוב איש עשיר מאוד. בשנות ה 80, כאשר חברי סגל רבים עזבו לתעשייה בעקבות תנאי השכר הגרועים בטכניון, נזעק טאוב וייסד קרנות למתן פרסי הצטיינות והלוואות לדיור לחברי סגל של מדעי המחשב והנדסת חשמל הנרי טאוב, כיום בן 79, נולד בניו-ג'רסי, ותקופת בגרותו נמשכה בתקופת מלחמת העולם השניה, שואת יהודי אירופה, ופצצת האטום. תקופה זו, שהטילה צל כבד על העולם, היא כנראה ההשראה לגישתו המיוחדת לעולם האקדמיה. אנט כהן, מי ששימשה כמזכירת הקורטוריון בתקופת כהונתו כיו"ר, מספרת כי כאשר נשאל לפשר ההשקעה הגדולה שלו במוסדות אקדמיים בעולם, טאוב השיב: "אני רוצה לעזוב את העולם הזה כשהעולם במצב טוב יותר מזה שנולדתי אליו". במקום להתרווח ולהנות מחיי רווחה, העדיף טאוב לעסוק בענייני הציבור. פעילותו חובקת עולם. הוא משקיע בטכניון ובאוניברסיטאות אחרות בארץ ובארה"ב. באוניברסיטת ניו-יורק כיהן במשך תקופות מסוימות כחבר מועצת המנהלים. הוא הקים את המכון לחקר מחלת האלצהיימר ומחלות זיקנה באוניברסיטת קולומביה, המכון לחקר האורבניות באוניברסיטת ניו-יורק ומרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. הנרי טאוב נחשב לאחד הגורמים המשמעותיים ביותר בקידום ההשכלה הגבוהה בישראל. מעבר למעורבותו הרבה בטכניון ובפקולטה למדעי המחשב נושא טאוב תארי ד"ר כבוד מטעם אוניברסיטת בן-גוריון, האוניברסיטה העברית וכמובן הטכניון. הוא רואה בקידום ההשכלה הגבוהה גורם חשוב ביותר לחיזוק חוסנה של מדינת ישראל, במישור החינוכי, הכלכלי והבטחוני. הטכניון, כך הוא האמין, יאפשר למדינת ישראל לעמוד בקדמת החזית הטכנולוגית בעולם. מעבר לכך טאוב מעורב מאוד בארגונים היהודיים בארה"ב וכיהן בתקופות שונות כיו"ר הג'וינט, המגבית היהודית וארגונים יהודיים נוספים בארה"ב.

24 כל הסובבים את הנרי טאוב מציינים את היותו איש משפחה מסור. טאוב מגיע לכל מקום עם רעייתו מרילין, שהיא אשת סודו וחברתו הטובה ביותר. נדיר, אומרים ותיקי הפקולטה, שהוא יופיע או יקבל החלטה משמעותית בלעדיה. לבני הזוג טאוב שלושה ילדים, סטיבן, אירה וג'ודי, והם חובקים 11 נכדים. הסטודנטים מעל לכל אנט כהן, מי שכיהנה כמזכירת קורטוריון הטכניון כ- 14 שנה, מתארת את טאוב כאיש עבודה שלא רדף כבוד. "הוא היה היו"ר הפעיל ביותר של הקורטוריון", היא מספרת. "פעילותו נמשכה גם בזמן ששהה בארה"ב. בשנות ה- 90 סבל הטכניון מבעיות ניהול קשות, שהתבטאו בסכסוכים ובקונפליקטים רבים. באותה תקופה מצא עצמו טאוב דמות של קונצנזוס, והגיע לטכניון תכופות על מנת לגשר על הקונפליקטים ולפתור סכסוכים שנתגלעו בהנהלה. הוא הגיע לארץ לפחות שש פעמים בשנה. לאחר שתרם את חוות המחשבים בפישבך, שאל אותי טאוב: "מילאנו את משאלותיך. מהם חלומותיך?" סיפרתי לו את החלום לבניין חדש ומודרני לפקולטה חשובה ומובילה כמדעי המחשב. וכך היה. "הסטודנטים היו חשובים לו מכל. בכל ביקור שלו בארץ ביקש טאוב להיפגש עם נציגי הסטודנטים. הוא היה קשוב לצרכיהם ותמיד חיפש דרכים להענות להם. באחד הקורטוריונים, קיבל טאוב מאגודת הסטודנטים תעודת סטודנט כבוד. הדבר מאוד ריגש אותו. גם חברי הסגל הצעירים של הטכניון, ובפרט אלו של הפקולטה למדעי המחשב, עניינו מאוד את טאוב. הוא נוהג, עד היום, להיפגש עם חברי הסגל החדשים, להתעניין במה שהם עושים, כיצד הם מרגישים בפקולטה, וכיצד הוא יכול לעזור להם". מספר פרופ' צבי כוכבי, דיקן הפקולטה בימי מלחמת המפרץ הראשונה ב : "אני זוכר את ביקורו בעיצומה של מלחמת המפרץ, כאשר העיר חיפה הייתה נתונה באימת טילי הסקאד העירקיים. הוא ישב בחדר המורים עם כל חברי הסגל ושוחח בקור רוח אופייני על המצב הביטחוני ועל המשך הפעילות והתפתחות הפקולטה". ממשיך פרופ' עודד שמואלי, הדיקן הנוכחי: "השנה הנרי ביקר אותנו בחודש פברואר, ונפגש, כמנהגו, עם חברי הסגל הצעירים. לאחר שהאזין בקשב לרקע ולתחום עיסוקו של כל אחד מהם, סיפר הנרי כיצד הוא גאה, במבט לאחור, בהתקדמות העצומה של המדינה בכלל, והטכניון בפרט. הנרי עודד אותם להמשיך בדרך זו." לאחר הפגישה אף טרח לקשר בין חוקרים בפקולטה לחוקרים בחו"ל בשטחים קרובים, שהכיר בארה"ב. לאחרונה תרם טאוב סכום נכבד לקידום היוזמה "מנהיגים במדע וטכנולוגיה" - תכנית לגיוס המדענים הצעירים המוכשרים והמבטיחים ביותר ברחבי העולם לעבודה כחברי סגל בטכניון. "הנרי טאוב מצא לנכון להתייחס גם לעובדים מן השורה, ובמיוחד", מספרת אנט כהן, "היה רגיש לקשיהם". זכורה לה במיוחד בקשתו להפגש עם עובדת הטכניון, שבעלה וילדיה נהרגו בפיגוע במסעדת "מצה" בחיפה. הנרי ומרילין טאוב בטקס הענקת תעודת סטודנט לשם כבוד בטכניון

25 שילוב מנצח של קשרים וכישורים שלב ההנבטה מועדון התעשיות של הפקולטה למדעי המחשב הוא ביטוי מוצלח לקשרי אקדמיה ותעשייה, שבו שני הצדדים יוצאים מרוויחים בלבד. פרטים נוספים על תכנית ייחודית זו ניתן למצוא באתר "הפקולטה למדעי המחשב בטכניון היא אחת ממובילות הקידמה המדעית והטכנולוגית בישראל ונוכחותה ניכרת בתעשיית ההיי-טק בזכות בוגריה, המשמשים בתפקידי מפתח בענף זה בארץ ובעולם", אומר פרופ' חיים גוטסמן, כאשר הוא מסביר את ההיענות הגבוהה של חברות ישראליות ובינלאומיות, שהצטרפו למועדון תעשיית ההיי-טק הפועל בפקולטה מזה חמש שנים. "לא אחת, אנו שומעים על חלקם של הטכניון והפקולטה בהקמת מה שמכונה בהערצה 'ואדי הסיליקון' בישראל". במובן מסוים, חברות ההיי-טק הן ה-'לקוחות' שלנו. בתכנית, אותה יזם פרופ' גוטסמן, באים לידי ביטוי האינטרסים של התעשייה, החל מקבלת סיוע מחקרי לתהליכי פיתוח של מוצרים חדשים, ועד לאיתורם של בוגרים שיהוו כח אדם איכותי ויובילו אותה להישגים. "הפקולטה מעוניינת לחשוף בפני התעשייה את החדשנות המחקרית שלה ולאפשר לסטודנטים להשתלב בפרוייקטים שונים שמקורם בתעשייה, שהם בבחינת התנסות ממשית עבורם", אומר גוטסמן. רשימת החברות המשתתפות בתכנית כוללת את השמות המובילים בתעשיית ההיי-טק הישראלית והבינלאומי ובהן אינטל, אמדוקס, מיקרוסופט, סמסונג, צורן,,IBM,HP צ'ק פוינט, אלטרוניקס ועוד. ההון האנושי חברות המשתתפות בתוכנית נהנות ממעורבות, במקרים רבים בלעדית, בפעילויות מגוונות לפיתוח קשרים עם הפקולטה, אשר מהווה עבורם מקור גיוס להון אנושי איכותי ביותר. לצורך כך פיתחה הפקולטה אתר מיוחד, דרכו יכולות החברות המשתתפות בתכנית לאתר בוגרים מצטיינים כעובדים פוטנציאליים. כתובת האתר: כמו כן, הפקולטה מעודדת חשיפה ונגישות של חברי התוכנית בפני הסטודנטים בכל הרמות באמצעות פעילויות "יום זרקור", "תוכנית קיץ" לסטודנטים מתארים מתקדמים היוצאים לעבודה בחברה במהלך חופשת הקיץ, "הרצאות אורח" ועוד. הפקולטה גם משתפת פעולה עם חברת קפיטל טלנט ומציעה באמצעותה שירותי השמה של בוגרים בעלי ניסיון. מאגר המועמדים האיכותי, אשר מבוסס על ראיון המועמד/ת, התייחסות לניסיון התעסוקתי אותו צבר/ה ולציונים אותם השיג/ה במהלך לימודיו/ה, מאפשר התאמה מקסימלית לדרישות התעשייה שנאלצת להתחרות בימים אלה על כל כשרון. השתתפות בתוכנית יוצרת יתרון תחרותי משמעותי עבור החברה, שכן סוד גלוי הוא שבוגרי הפקולטה נחטפים כבר במהלך לימודיהם והנגישות אליהם בתקופה הקריטית של סוף הלימודים היא בבחינת נכס של ממש. חברת היי-קפיטל, המתמחה בניהול חיצוני של משאבי אנוש לחברות היי-טק, מנהלת את התוכנית באופן שוטף. זוהר מימון, מנכ"ל החברה: "ההון האנושי הנו הגורם המשפיע ביותר על הצלחתה וצמיחתה של חברת היי-טק. שיתוף הפעולה במסגרת התוכנית מביא להעשרת ההון האנושי בחברה שמתרגמת ליתרון ברור על המתחרים". המחקר והמוצר החדשנות המחקרית של הפקולטה למדעי המחשב באה לידי ביטוי בתעשיית ההיי-טק המקומית. כך למשל, פרוייקטים שנעשו במעבדה לגרפיקה ממוחשבת, בתחום הדמייה ויזואליות של טיסה, הוטמעו בסימולטורי טיסה ובמערכות ניווט שפותחו באלביט וברפא"ל. באמצעות פרויקטים שנעשו במעבדה לתקשורת ספרתית, חברת סיסקו ולוסנט הבינ"ל ערכו ניסוים ובדקו פתרונות אפשריים לשילוב במוצריהם. פרויקטים שנעשו במעבדה למערכות תוכנה השפיעו על מוצרים של חברות,IBM אינטל וקיידנס, בתחום מערכות לבדיקה של מעגלים משולבים. הסטודנטים כוללות פרוייקטים אלו בהנחיית הסגל האקדמי ומקבלים נקודות זכות עבור עבודה זו כקורס אקדמי. דוגמאות נוספות כוללות מחקר של עיבוד תמונה ודפוס דיגיטלי עבור,HP מחקר בתחום הגרפיקה הממוחשבת עבור מוצר שמפתחת סמסונג (ישראל), ומחקר העוסק בהדמיה רפואית ומסייע בפיתוח מוצר חדש בביוסנס. הדור הבא פרופ' גוטסמן מעריך כי החברות המשתתפות בתכנית רואות בפקולטה במה מכובדת לחשיפת הקידמה הטכנולוגית שלהן. חברות כמו סאן, מייקרוסופט, אוראקל, ו- SAP עורכות ימי עיון עבור סטודנטים בנושאים הקשורים לתחומי פעילותן. חברת וריסיטי (או בשמה הנוכחי,(Cadence אף הצליחה לשלב בקורס אקדמי את המערכות שלה בתחום אימות ובדיקה של עריכת שבבים וחומרה. נדבך נוסף בשיתוף הפעולה המחקרי בין תעשיית ההיי-טק והפקולטה למדעי המחשב, מקבל ביטוי בימי מחקר שמקיימת הפקולטה, בהם היא חושפת בפני חברי המועדון חדשנות מחקרית בכל תחומי עיסוקה. במאי 2006 התקיים יום מחקר בנושא תקשורת ואבטחת נתונים, במסגרתו חשפה הפקולטה את הבשורות שלה בתחום זה למהנדסי ההיי-טק. בעבר התקיימו ימי מחקר כלל-פקולטיים ופרטניים בנושא עיבוד תמונה וראייה ממוחשבת. מסכם גוטסמן: "שיתוף הפעולה המחקרי בין תעשיית ההיי-טק הישראלית ובין הפקולטה למדעי המחשב יוצר הפריה הדדית, מאפשר לחברות להתעדכן באופן רציף בחידושים אקדמיים ומרחיב את מעגל המעורבים בתהליך הפיתוח. בתהליך זה נפגשת התעשייה עם דור העתיד שלה, מאפשרת לו להשתלב באופן ממשי בתהליכי הפיתוח ומכשירה אותו באופן מעשי להוביל אותה להשגים חדשים".

26 דלתות לעולם התבלין ההודי "התמונות מעזה לא ממש מעודדות את הצופים בסינגפור להגיע לישראל", מספר טוני טאן. סטודנטים זרים מספרים על השתייכות למרכז מדעי בינ"ל, לימודים באווירה קוסמופוליטית ודלתות הנפתחות לכל העולם עבור רבים מאיתנו מהווה נוכחותם של סטודנטים זרים במסדרונות הפקולטה סימן למעמדו העולמי של הטכניון, על אף השפה השונה והקשיים שהם מנת חלקנו בארץ. לדברי סגן הדיקן לקשרי חוץ פרופ' חיים גוטסמן, נוכחותם של בוגרים מאוניברסיטאות שונות ברחבי העולם, המביאים מטענים שונים, מאפשרת חשיפה לדעות ולגישות אחרות, שמעשירות ומפרות את עבודת המחקר בפקולטה. "הבעיות הביטחוניות בהן שרויה מדינת ישראל גורמות לקושי אמיתי בהבאת סטודנטים למדעי המחשב ממדינות שמעבר לים", הוא מספר, "לפיכך אנו משקיעים מאמץ בשכנוע בוגרים בעלי יכולת ממקומות אלה להגיע לטכניון. הם מקבלים מלגות לימודים, חבר סגל שמלווה אותם באופן אישי לאורך שהותם בארץ ומסייע להם בכל הדרוש, החל מחיפוש דירה, השתלבות בעבודת מחקר, וקידום חיי החברה שלהם". טוני טאן מסינגפור ורמנטן מדגנפדי מהודו, הם דוגמא לסטודנטים זרים שהחליטו, למרות החשש הגדול, להגיע לטכניון. בעיני טוני, רווק בן 26, ישראל היא מקום אקזוטי. רמנטן בן ה- 32, השוהה בארץ עם אשתו, סטודנטית לתואר שני במתמטיקה, עסוק מאד בעבודת הפוסטדוקטורט ובטיפול בבתם בת החודשיים. הוא מספר שאחד הקשיים הגדולים שלו בישראל הוא הגעגוע לטעמו של האוכל מהבית. אקזוטיקה בטכניון הקשר הראשון של טוני טאן עם הטכניון נוצר בעת לימודי התואר הראשון באוניברסיטת סינגפור, כשהיה תלמידו של פרופ' מיכאל קמינסקי. המרצה, ששהה לפני שש שנים בסינגפור במסגרת שנת שבתון, היה המנחה של טאן בקורס לתיאוריה של אוטומטים, ובהמשך בפרויקט הסיום. יחסו החם של טוני טאן קמינסקי וכושר השכנוע שלו הביאו את טאן אל שערי הטכניון באוגוסט 2005, לטובת לימודים לדוקטורט שיימשכו ארבע שנים. הוא מקבל מהטכניון מלגת לימודים. טאן מתגורר במעונות נווה אמריקה עם שותף ישראלי ופיתח לעצמו חיי חברה עשירים, בתוך המעונות ומחוצה להם, עם אנשי סגל וסטודנטים. כשמדברים איתו על הישראלים, הוא צוחק ומספר בהנאה שהם אוהבים לדבר. לדבריו, הפתיחות של הישראלים ואהבת החיים שלהם היא דבר שקל מאד להתחבר אליו. בזמנו הפנוי מטייל טאן ברחבי הארץ וכבר הספיק לבקר בכנרת, בים המלח ובמכתש רמון. "מגוון האוכלוסיה בטכניון ובעיר חיפה מדהים, ממש אקזוטי", הוא אומר. "התמונות שמגיעות לצופי הטלוויזיה בסינגפור הן בעיקר מעזה, ובהחלט לא עודדו אותי להגיע לאזור. בטכניון ובחיפה מצאתי תמונת חיים שונה לחלוטין, שקשה מאד לזהות בה יחסים של כובש עריץ ומיעוט נרדף. האווירה פה היא קוסמופוליטית". ומה קורה כשהוא רעב? הביאו אותו לדוכן שווארמה קרוב והוא מאושר. פקולטה בינלאומית רמנטן סיים את לימודי הדוקטורט במכון ההודי למדעים שבעיר בנגלור וחיפש מקום לעבודת הפוסטדוקטורט שלו בתחום המידול הגיאומטרי. הוא בחן מספר מוסדות אקדמיים ולאחר שהחליף מספר אי-מיילים עם פרופ' גרשון אלבר, מצא את עצמו בדרך לטכניון. הוא מתגורר בשכונת זיו עם אשתו סריבידיה, סטודנטית לתואר שני במתמטיקה שימושית ד"ר רמנטן מדגנפדי בטכניון ועם בתם התינוקת. "אחד הדברים שמדהימים אותי, הוא מיקומה של הפקולטה בקהיליה המדעית הבינלאומית", אומר רמנטן, "אני נמצא פה, בטכניון שבחיפה, אך מרגיש שלומד בכל העולם. פרופ' אלבר ופרופ' ברקת, המנחים שלי בעבודת המחקר, סייעו לי הן ברמה האישית ובעיקר ברמה האקדמית, כאשר פתחו לפני דלתות ברחבי העולם, שלא הכרתי עד כה". רמנטן ואשתו ביקרו במקומות רבים בארץ, בהם ירושלים, אזור הגליל, ים המלח ועוד. המקום שריגש אותם ביותר היה גן הבהאים בחיפה. במה שקשור לאוכל מספר רמנטן שהוא צמחוני, מתוך כבוד למסורת. פה בארץ, הוא נמשך מאד לאוכל המזרחי, לפלאפל ולפיתה הדרוזית. בעוד מספר חודשים יסיים רמנטן את שהותו בטכניון וימשיך בנדודיו האקדמיים לארה"ב. כששואלים אותו מה הוא יקח מישראל, הוא מציין במיוחד את האווירה האקדמית המיוחדת של הפקולטה ואת חווית המחקר עם פרופ' אלבר ופרופ' ברקת.

27

28 זוכרים את פרופ' שמעון אבן ממייסדי לימודי מדעי המחשב בארץ, העמיד עם השנים שלושה דורות של צאצאים אקדמיים. מחווה למורה מעולה וחוקר דגול. מאת אלון איתי לפני כשנתיים, זמן קצר לאחר פרישתו לגמלאות, הלך לעולמו פרופ' שמעון אבן לאחר מחלה קשה. פטירתו היתה מכה קשה לקהילת מדעי המחשב, לפקולטה למדעי המחשב, לטכניון, לחבריו וכמובן למשפחתו. לפרופ' אבן, או שמעון בפי מכריו, היתה קריירה מדעית ארוכה ופורה. שמו נכרך עם השנים במדעי המחשב בארץ ובעולם. את התואר הראשון בהנדסת חשמל בטכניון קיבל בהצטיינות יתרה בשנת בשנת 1963 קיבל את הדוקטורט במתמטיקה שימושית מאוניברסיטת הרווארד בארה"ב. דרכו המדעית בארץ החלה בשנת 1964 בפקולטה למתמטיקה בטכניון. כעבור חמש שנים הוא נקרא לייסד את לימודי מדעי המחשב בארץ במכון ויצמן. לפקולטה למדעי המחשב בטכניון הגיע בשנת הוא היה פעיל בניהול הפקולטה ואף עמד בראשה ארבע שנים. במידה רבה, הפקולטה עוצבה בדמותו. לכל תחום הוא הביא את הסטנדרטים הגבוהים שלו, טעמו הטוב בבחירת בעיות, ויושרו המדעי. מעולם לא השתמש במשפט מתמטי עד שלא הבין את ההוכחה עד תום שמעון אבן היה מחנך ומורה מצוין לסטודנטים לתואר ראשון ולמשתלמים לתארים גבוהים. אלפים זוכרים את הרצאותיו הבהירות, בהן חשף את העקרונות הבסיסיים של אלגוריתמים ואת התוצאות המחקריות האחרונות לסטודנטים וחוקרים כאחד. הרצאותיו הסבירו את העקרונות הבסיסיים, אך גם חשפו את הקהל לתמונה הכוללת. הצטיינותו בהוראה זיכתה אותו בפרס ההוראה על שם מאני. שמעון הנחה ארבעה עשר דוקטורנטים ולמעלה מעשרים מאסטרנטים. הוא נתן להם השראה, כלים לחשיבה ולביקורת מדעית, ובעיקר עודדם למחשבה עצמאית. רבים מהם המשיכו לקריירה אקדמית, ובתורם העמידו אף הם דוקטורנטים. כאמור, היו לו ארבעה עשר 'בנים' אקדמיים (דוקטורנטים), עשרות 'נכדים' (דוקטורנטים של דוקטורנטים לשעבר) ואף 'נינים'. וכולם למדו ממנו, גם אם רק מכלי שני או שלישי. לשכנע באמיתות כחוקר, היה שמעון חלוץ בשטחים של אלגוריתמים בתורת הגרפים ובקריפטוגרפיה. הוא עבד גם בשטחים נוספים, תורת המיתוג, תורת האוטומטים, תורת הצפינה, ושיכוני גרפים. לכל תחום הוא הביא את הסטנדרטים הגבוהים שלו, טעמו הטוב בבחירת בעיות, ויושרו המדעי. מעולם לא השתמש במשפט מתמטי עד שלא הבין את ההוכחה עד תום. הוא פרסם למעלה מ- 70 מאמרים בספרות המקצועית, בנוסף למאמרים רבים בכנסים מובילים בעולם. את גישתו לאלגוריתמים בתורת הגרפים סיכם בשני ספרים Algorithmic.(Computer Science Press, 1979) Graph Algorithms ו- (Macmillan,1973) Combinatorics שמעון היה לא רק איש תיאוריה, אלא נטוע גם בצד ההנדסי של מדעי המחשב. כבר בשנת 1965 היה חבר בצוות של שלושה שתכנן את המיני-מחשב המסחרי הראשון בעולם Elbit100 - מהמוצרים הראשונים של חברת אלביט. גם לעצמו בנה מחשב אישי והיה הראשון בארץ שהתחבר לדואר אלקטרוני (Arpanet), שנים רבות לפני עידן האינטרנט ואפילו לפני ה- Bitnet. בשנת 1979 שכנע את התורם הנרי טאוב לרכוש את המיני-מחשב הראשון בטכניון עבור הפקולטה, שהיה גם בין הראשונים בארץ. לשמעון היה עניין רב באנשים. לדידו, הוכחה של משפט לא היתה רק מבנה מתמטי, אלא בעיקר דרך לשכנע אנשים באמיתות הטענה. היו לו מספר רב של חברים אשר חוש ההומור שלו וזכר סיפוריו ילוו אותם במשך שנים ארוכות. שמעון היה איש משפחה חם ותומך. הוא הותיר אישה, שתי בנות, בן ושמונה נכדים. לפקולטה ולטכניון עמדה זכות גדולה להיות ביתו האקדמי של שמעון אבן. ÆÍÂ Â ÎÊ È È

29

30 חינוך למצויינות פעם בסמסטר מתהפכות היוצרות, והסטודנטים נותנים ציונים למרצים ולמתרגלים שלהם. אלה המתמידים בהצטיינותם זוכים להערכה מיוחדת פרסים למרצים ומתרגלים מצטיינים הפרסים מוענקים מדי סמסטר למרצים ומתרגלים שקיבלו הערכה גבוהה מצד הסטודנטים שלמדו בקורס שלהם במסגרת "משאל המרצה/מתרגל הטוב" של אגודת הסטודנטים. הסטודנטים ממלאים שאלוני הערכה מפורטים על המרצה או המתרגל, חומר הקורס וצורת העברתו, ומעניקים ציון בין 1 ל- 5 בכל סעיף. כמו כן, המתרגלים מוערכים גם ע"י המרצים בקורס שלהם. הזוכים הם בד"כ אלו שבנוסף להוראה מצויינת, גם ביצעו את משימתם למופת והשקיעו מעל ומעבר למצופה מהם. מתרגלים שזוכים בפרס פעמיים נקראים "מתרגל מצטיין מתמיד". "מתרגל מצטיין טכניוני מתמיד" הוא מתרגל שזכה שלוש פעמים או יותר. ציוני ההוראה של המרצים משפיעים, בין היתר, על תהליך קידומם בטכניון. מרצים מצטיינים תשס"ה ד"ר מיכאל אלעד - עיבוד תמונות ואותות במחשב ד"ר מיכאל אלעד - שיטות מתמטיות ליישומי מחשב פרופ' זהר יכיני - נושאים מתקדמים בביואינפורמטיקה מתרגלים מצטיינים תשס"ה חורף תשס"ה ליזה פיירמן - תורת החישוביות - מתרגלת מצטיינת טכניונית מתמידה סאהר אסמיר - מבוא למדעי המחשב - מתרגל מצטיין מתמיד ערן אדן - מבוא למדעי המחשב - שפת C איתן יעקבי - לוגיקה ותורת הקבוצות בני אפלבאום - מבני נתונים איתי שרון - תכנות מונחה עצמים אמיר רובינשטיין - מבוא למדעי המחשב יניב כרמלי - ארגון ותכנון מחשב אביב תשס"ה ליזה פיירמן - תורת החישוביות - מתרגלת מצטיינת טכניונית מתמידה סאהר אסמיר - מבוא למדעי המחשב - שפת - C מתרגל מצטיין טכיוני מתמיד ערן אדן - מבוא למדעי המחשב - שפת - C מתרגל מצטיין מתמיד בני אפלבאום - מבני נתונים - מתרגל מצטיין מתמיד יניב כרמלי - ארגון ותכנון המחשב - מתרגל מצטיין מתמיד ארקדי פיורו - מערכות ספרתיות רן רובינשטיין - מבוא למדעי המחשב שרון שוהם - אימות אוטומטי של מערכות תכנה וחומרה זוכי מלגות תשס"ה / תשס"ו מלגת אג'ילנט - דורון ליפסון מלגת וולף - סיון סבטו מלגת רוטשילד לפוסטדוקטורט - אור דונקלמן מלגת פיין - בני אפלבאום מלגת נאמן - אילן גרונאו מלגת - HP עדו טל מלגת גוטווירט - ערן עדן, ניב בוכבינדר, עידו חניאל, אייל רוזנברג מלגת - IBM שרון שוהם מלגת הצטיינות - דויד חי מלגת אדמס - מיכאל ברונשטיין, אלכסנדר ברונשטיין פרסי מחקר תשס"ו פרס טאוב - ד"ר יובל ישי, עבור עבודתו "קריפטוגרפיה ב- "NC 0 עובדים מצטיינים תשס"ה ברכה כהן - מזכירת הוראה ניסים אתרוג - מהנדס מחשוב ליזה פיירמן סאהר אסמיר

31 ספרים חדשים עמל של שנים רבות מקבל את ביטויו אחת לשנה בערך, עם יציאתו לאור של ספר חדש מבית היוצר של חברי הסגל בפקולטה חברי הסגל בפקולטה פועלים בחזית המחקר המדעי, ובנוסף למאמרים מקצועיים מפרסמים ספרים מדעיים. הספרים כוללים ספרי לימוד בסיסיים או מתקדמים, וספרי מחקר בנושאים ממוקדים. כתיבה של ספר היא משימה קשה, המצריכה עבודה מרוכזת במשך מספר שנים. בממוצע יוצאים מהפקולטה ספר אחד לשנה, שמוצאים לאור ע"י מיטב המו"לים. יבול השנים האחרונות כולל את Computing" "Distributed מאת פרופ' חגית עטיה, Methods" "Practical Extrapolation מאת פרופ' אברהם סידי, Images" "Numerical Geometry of מאת פרופ' רון קימל, Theory" "Coding מאת פרופ' רוני רוט ו"המילה האחרונה" מאת פרופ' עוזי אורנן. פנים חדשות בפקולטה הסגל האקדמי התרענן בשנה החולפת בשלושה מרצים וחוקרים חדשים שהצטרפו לפקולטה: ד"ר יונה גולן, ד"ר אלי בן-ששון וד"ר אמיר שפילקה. שלושתם צעירים בשנות השלושים לחייהם, שלמדו ועבדו במוסדות אקדמיים מובילים בארץ ובעולם. הם מגיעים עם מטען עשיר של ידע ונסיון אקדמי, שיש בו לתרום הן להוראה והן למחקר בפקולטה. אלי בן-ששון ד"ר אלי בן-ששון, בן 35, שסיים דוקטורט במדעי המחשב באוניברסיטה העברית, מגיע לטכניון לאחר השתלמויות באוניברסיטת הרווארד, MIT ואוניברסיטת שיקגו שבארה"ב, ולאחר שזכה במלגת אלון היוקרתית מטעם ות"ת לחברי סגל צעירים מצטיינים. אלי עוסק במחקר בתחום התיאוריה של מדעי המחשב. נשוי לאיילת ואב להלל בת השלוש וניצן בת השנה. גולן יונה ד"ר יונה גולן, בן 37, מגיע לטכניון מאוניברסיטת קורנל שבארה"ב, בה שימש כחבר סגל במחלקה למדעי המחשב בין השנים עם הצטרפותו לקורנל זכה למענק מחקר בסך מעל מיליון דולר מטעם ה- NSF האמריקאי. גולן בעל תואר ראשון בפיסיקה ובמתמטיקה, ודוקטורט במדעי המחשב מטעם האוניברסיטה העברית. כמו כן, בילה שנתיים בפוסטדוקטורט באוניברסיטת סטנפורד. תחומי המחקר המרכזיים של גולן הנם ביולוגיה חישובית ומערכות לומדות. אמיר שפילקה ד"ר אמיר שפילקה, בן 33, מגיע לפקולטה לאחר תקופת פוסטדוקטורט באוניברסיטת הרווארד ו- MIT בארה"ב ובמכון ויצמן. אמיר, בעל דוקטורט במדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית, עוסק בתיאוריה של מדעי המחשב. נשוי לכרמית ואב לענבל בת החמש ועידו בן השנתיים.

32 פרופ' דן גייגר נהנה לדבר על תוכנת הסופרלינק שהוא מוביל את פיתוחה ומסלול הביואינפורמטיקה שיזם והשתתף בהקמתו, אבל כאשר מזכירים לו אופניים, ניצת הברק בעיניו. גם כאן, מתברר, הוא מתגלה כיזם. החיידק נבט לפני שלוש שנים, כאשר החליט לטפח את כושרו הגופני ורכש בגיל 44 אופני הרים לרכיבה בימי שישי. בתקופה זו השיל מעליו 20 ק"ג, זכה ביום חופש שבועי נוסף (עד אז עבד גם בימי שישי) וחיזק את הקשר לשבילי הארץ ולנופיה. תוך זמן קצר הצליח להדביק בהתלהבות חברי סגל נוספים, ועם הזמן נוצר מועדון קבוע של שישה משוגעים לדבר מהפקולטה, שפיתחו הווי משותף סביב הפדאלים ושבילי הארץ. בחורפים, או בחופשת הסמסטר, מקדישים ששת הרוכבים יומיים של רכיבה לאזור הנגב ולנופיו המדהימים. במשך יומיים הם גומאים 100 ק"מ בכל יום שישי הם נוטשים את עולם המחקר ומטלות היומיום, עולים על אופני הרים ורוכבים מרחק של כ- 40 ק"מ ברחבי הגליל והגולן, מגיעים למערות מדהימות, אזורים בעלי ערך ארכיאולוגי, מעיינות ונופים ירוקים. צל הירח הפקולטה למדעי הכידון שישה פרופסורים למדעי המחשב ועשרה גלגלים מככבים במועדון רוכבי האופניים של הפקולטה. סיבה טובה להתנתק מהמחשב בימי שישי, בחופשות הסמסטר ובעיקר בלילות ירח זהו מועדון רוכבי האופניים של הפקולטה למדעי המחשב, בהשתתפות חברי הסגל דן גייגר, דני רז, ראובן כהן, מיקי אלעד, אסף שוסטר ורוני קימל. בנוסף לטיול השבועי, חוגג המועדון אחת לחודש את ליל הירח המלא בטיול לילה מיוחד. מנוחת הלוחם - פרופ' ראובן כהן קריעת ים סוף - פרופ' דני רז דווקא בלילה הנחשב לרומנטי ביותר, הם נוטשים את נשותיהם, עולים על האופניים ורוכבים ללא פנסים על שבילים לבנים מעוספיה למוחרקה וחזרה על שביל הכרמל. כ- 20 ק"מ סה"כ. בדרך הם עושים חניית ביניים ועורכים בשטח סעודה חגיגית של גבינות ויין. בכל רכיבת ט"ו בחודש, מספר גייגר, יש תחושה מדהימה של התפעמות מהדרך שבה משתקף צילו של הירח על האדמה והמראה המיוחד של נופי הכרמל כתוצאה מכך. ומה אומרות הנשים? "הן גם ככה לא היו רגילות לראות אותנו בימי שישי, שהוקדש למחקר", אומר גייגר. בחורפים, או בחופשת הסמסטר, מקדישים ששת הרוכבים יומיים של רכיבה לאזור הנגב ולנופיו המדהימים. במשך יומיים הם גומאים 100

33 מתגלגלים ברשת עולים ויורדים בו - פרו'פ דן גייגר ק"מ ומבקרים באתרים שונים. "השנה טיילנו במסלולי השטח שבשדה בוקר, עובדת ושבטה", מספר גייגר. "המועדון מקדיש תשומת לב מיוחדת לטיולי פריחה ופירות. אוהבים להגיע לאירוסים בגלבוע ולהתבשם מריחם המיוחד. בעונת ההבשלה של הדובדבנים נבקר ברמת הגולן ונזלול ישר מהעצים. "טיולי האופניים התחילו אמנם כצורך ספורטיבי של אנשים שרוב היום יושבים מול מחשב, אך הם קיבלו מימדים נוספים של ניווט והכרת הארץ שלא דרך חלון המכונית. כשרוכבים במשך ימים בשבילים, נחשפים למקומות מדהימים, שאין דרך אחרת להכירם. בטיולי הרכיבה אנו תמיד מגלים מקומות ונופים עם סיפורים מיוחדים. "רכיבה על אופניים לאורך זמן יוצרת צורך להתרעננות ואז מחפשים מקורות מים טבעיים ומיוחדים. בטיולים שלנו טבלנו במי מעיינות צוננים, כמו המעיין במערת יבנאל העמוקה, לאור פנסים, מעיין אום אל-כנתיר שליד היישוב כנף שברמת הגולן ובמעיין הכפר, בסמוך לקיבוץ דליה, מעיין המוסתר על-ידי עץ עבות, שאיש כמעט אינו מכיר אותו בשל כך. או מנוחה במקום מוצל כמו עץ הזית בן אלף השנים שבמדרון הצפוני של מצפה הררית". בשיחה עם גייגר וחבריו למועדון מגלים שההתייחסות לרכיבה ולמסלולי הטיולים אינה שונה בהרבה מההתייחסות למחקר. בדיוק כמו ב- network אופייני, הם מקפידים להיות מרושתים היטב, על מנת להחשף למגוון המסלולים האפשריים ולכל פיסת נוף ופינת חמדה של הארץ. רוב החברים מטיילים בקבוצה נוספת, למשל של הטייל אייל אופק, וכך הם יוצרים מאגר מידע עשיר של מסלולי רכיבה. "עבורנו", אומר גייגר, "הארץ הקטנה הזו משופעת באתרי טבע, ובמשך שלוש שנות רכיבה גילינו שוב ושוב דברים חדשים".

34 מסורת של חגיגות המקרקרים והמכרכרים קבלו את היזגנים (היזמים מארגנים), כי לנו אין מה לעשות אתם. סיכום מסיבת הפורים של הפקולטה, כולל מרפסת לפטורי פיזוז, להקת שפנפנות ורפרטואר עשיר. היה פיצוץ מאת עירד יבנה להקת השפנפנות "עזוב, זה לא אתה, זו רק מסורת, לא יותר", מנחם ראש הוועדה את המועמד ב-"מגילת המועמד 2". כמו נסיקת מחירי טיסות בחגים, קילוגרמים בין דיאטות, איומי שביתה בתחילת שנת הלימודים, והבטחות הפוליטיקאים ערב בחירות, כמו כל מסורת - שמעצם היותה מסורת היא חמימה ומנחמת וטרחנית ובלתי-מתפשרת - שבה ועלתה גם השנה ההפקה העונה לשם "מסיבת פורים של הפקולטה למדעי המחשב". צוות ה יּ ז גּ נ ים (יזמים-מארגנים) כלל כבעבר את חברי הסגל הבלתי-נלאים, א', ש', ו-ע', את נציגת המשתלמים העשויה ללא חת, ל', וכמובן את יהודית, אשר בלעדיה הכל תיאורטי. וכבר אמרו חכמים: "In theory, theory and practice are the same thing. In practice, they are not." ובינואר, בלילות הסער, פקדו נציגינו, כּ מ כּ י סהר את סמטאות העיר חיפה - סרקוה לאורכה ולרוחבה - ותרו אחר אתר נאות - עם משטח ריקודים רח ב-מידות, עם DJ זריז ורב-עזוז, וחלל נפרד ל פ טוּ רי-פּ זּוּז, עם בימה מתאימה להופעות, חביות בירה שמנמנות ושופעות, ואוכל "גוּ רמ ה" עדין וּמשובח והכול, כמובן, במחיר לא מופרך... החכם (פרופ') ראובן בר-יהודה

35 בסוף התפשרנו על דאנס-בּ ר "חופן צ'יפסים מפרפרים בשמן לא צעיר" גובי. היה מעולה! רחבת הריקודים רעשה, מרפסת פּ טוּ רי-הריקוד געשה (משיחות אינטלקטואליות והיו אלה מ כ רכּ רים והללו מ ק ר ק רים), והתחפושות הרהיבו עיניים. במקום הראשון בתחרות התחפושות זכו הנסיכה גלה, האביר אבי, והדרקון דרקון, אשר, בנוסף לתחפושת הוירטואוזית, הפגינו הופעה שנונה ומקסימה. עוד זכו השפנפנה יובל, החכם ראובן, ולהקת השפנפנות, שרון, רותם, יניב, ניב ודני, באיפור ססגוני מעשה ידי ליזה. תמונות אלו ונוספות מופיעות באתר: מניין ההופעות שלא במסגרת תחרות התחפושות הסתכם השנה ב- "מגילת המועמד 2" של ע': פרק נוסף בעלילותיו ותלאותיו של המועמד אליו התוודענו במגילה דאשתקד. גם הפעם הסריטה יעל שגב ושני הסרטים, וכן הטקסטים של כל המגילות, מופיעים באתר להתראות במסיבה הבאה! הזוכים בתחרות התחפושות הדיקאן של הדוכן מהאינטרנט למעמקי הפיתה מלך הפלאפל של הפקולטה הוא ללא ספק תמיר לוי, שהפעיל בהצלחה דוכן פלאפל בשער המזרחי של הטכניון. כיצד פותחה נוסחת הכדורים ואיך מסתדרים עם אספקת הטחינה, בין הרצאה להרצאה שמם של תמיר לוי וחברו שי כהן נודע בפקולטה למדעי המחשב בעיקר בזכות כדורי הפלאפל שלהם (לא לטעות, לא מדובר במולקולות או באטומים, אלא בפלאפל של ממש). לוי (34), נין למוכר פלאפל ו"מכור" בעצמו לכדורים הלוהטים, החליט לפתוח דוכן פלאפל לאחר שנסגרה חברת הסטארט-אפ בה עבד רק חודש אחרי שהצטרף אליה, והוא נותר ללא עבודה ועם טעם רע בפה. הדוכן, שהפך ללהיט, פעל במשך שנתיים ליד השער המזרחי של הטכניון. כהן, שעבד בעבר באמדוקס, חזר ממסע בהודו עם בת זוג יפנית וחיפש אף הוא עבודה. "כמי שבא מעולם ההיי-טק הייתי מנומס מאד לספקים, הודיתי להם על כל דבר, קיבלתי דברים בהבנה ולא התמקחתי יותר מדי. לאחר שנה וחצי מצאתי את עצמי מדבר ב'שפת הפלאפל', צועק, מגדף, מתווכח ולא נעים להודות גם מקלל" "שנינו היינו סטודנטים בטכניון, שי לתואר ראשון, ואני לתואר שני. השנים היו שנות השפל בהיי-טק ונותרנו ללא פרנסה. ראינו חנות פנויה והחלטנו להקים סטארט-אפ משלנו, שלא דורש השקעות הון גדולות", מספר לוי. "אלה המכורים לפלאפל יודעים שסוד ההצלחה של הדוכן הוא במרשם. המחקר שלנו החל (ונגמר) באינטרנט. אחרי שערבבנו כמה מרשמים, ניגשנו לתהליך הפיתוח, שהוכיח עצמו בקהל לקוחות רב, שצבא על פאתי הדוכן". דוכן הפלאפל של כהן ולוי היה פתוח בכל יום מ- 11:00 בבוקר עד 11:00 בלילה. כיצד ניתן לשלב יום לימודים מאסיבי עם עבודה תובענית כל- כך? "מדובר בריצת מרתון", מתאר לוי. "באמצע העבודה, בדקה ה- 90, מחליפים בגדים ורצים להרצאה. בסיומה, חוזרים לחנות ולבגדי העבודה. בין לבין משלימים חומרים ויושבים להכין תרגילי בית בשעות הלילה המאוחרות. מאוחר יותר, גייסנו בני נוער מנשר לעבודה והדבר איפשר לנו להתפנות יותר ללימודים. קשיי המימון לא איפשרו לנו לשלם משכורות, כך ששעות העבודה בהן הפעלנו שכירים היו מעטות ביותר". כששואלים אותו אם המשפחה לא סייעה, לפחות בהכנת הסלטים, הוא צוחק ועונה: "המשפחה באה רק לאכול". תקופת הפלאפל, שנמשכה שנתיים, זכורה ללוי וכהן כחוויה אינטנסיבית. "זו היתה הפעם הראשונה שהקמתי עסק", מספר לוי. "כמי שבא מעולם ההיי-טק הייתי מנומס מאד לספקים, הודיתי להם על כל דבר, קיבלתי דברים בהבנה ולא התמקחתי יותר מדי. לאחר שנה וחצי מצאתי את עצמי מדבר ב'שפת הפלאפל', צועק, מגדף, מתווכח, ולא נעים להודות - גם מקלל". מעבר למערכת היחסים עם הספקים מצא עצמו לוי מתמודד עם חרדות של פרנסה וקשיים מזדמנים כמו "לקוח שנופל מהכיסא והופך את זה לאסון", לדברי לוי. בקיץ 2005 הגיעה ההרפתקה של כהן ולוי לסיומה. תמיר לוי עובד היום בחברת Files-X שבמת"ם, המספקת פתרונות אחסון נתונים. שי כהן התחתן עם חברתו היפנית, ובימים אלה מצטרף גם הוא לחברת היי-טק. לסיכום ההרפתקה אומר לוי: "החוויה היתה מדהימה ולמדתי ממנה הרבה בתחום העסקי, אך אני לא ממליץ לאף סטודנט או בוגר מדעי המחשב לנסות לחזור על חוויה זו. העבודה קשה מאוד, ועדיף בהרבה לעבוד בניחותא בתחום ההיי-טק ולנצל עד תום את ההשכלה הנפלאה שזוכים לה בטכניון". ראו הוזהרתם.

36